תוס' ד"ה אין מתחילין בפרשה וכו' והוא לסוף שני פסוקים וכו'. עיין שו"ת מהרי"ל סי' קמ"ט [מסימני הדפוס] וצ"ע עמ"ש התוס' הא פרשה שלפני ויחל מתחלת וידבר ה' אל משה לך רד כי שחת עמך וכו' ויש מתחילת פ' זו עד ויחל ד' פסוקים ונראה לישב דברי התוס' דסברי ויאמר ה' אל משה ראיתי את העם הזה והנה עם וכו' אע"ג שאין בה הפסק פרשה בינתיים מ"מ הא אפסיקיה באמירה אחרת ואין בה לפני ויחל כי אם שני פסוקים דהיינו ויאמר ה' אל משה ראיתי את העם וכו' ועתה הניחה וכו' ואח"ך ויחל משה. לקוטי מהר"ר אברהם פליף כ"י:
ולי .ההדיוט לא נהירא דזה דין מחודש לא שערוהו אבותינו ורבותנו הפוסקים והמנהג פשוט ברוב תפוצות ישראל שאין חוששין אלא בפרשה. ותו מאחר שהוא עצמו רמז תשובת מהרי"ל מאי מקשה אח"ך הרי כתב מהרי"ל שם על ויחל שפסקי פרשות יש כמה דלא כהרמב"ם. ומוכח שבאו דבריו על דברי התוס' הללו דקשיא עליהו מספרינו. וכ"כ הרב מטה משה סי' תשמ"ט דנשאל על זה מהר"י מולן והשיב שפסקי פרשיות צרפתים כמה הם דלא כהרמב"ם. וידוע דמהר"י מולן הוא מהרי"ל כאשר נתברר בקונטריס שם הגדולים. ועיין עוד בשו"ת מהרי"ל סימן קל"ו ע"ש:
שוב .ראיתי בס' הנחמד מנחת שי שכתב דבס' תגי יש פרשה סתומה. וכן מהר"ש דיל ויקייו ראה בהעתק ס"ת ישן פרשה סתומה. והרב מנחת שי לא זכר תשובת מהרי"ל. גם כתב דבריו בשני פסקות ושם הזכיר שכ"כ המרדכי והאגודה וכו' וכ"כ הרא"ש בתוספותיו:
ומ"ש התוס' .וכן המפטיר בי"ט בחול המועד פסח שמתחיל והקרבתם והוא לסוף שני פסוקים מפרשה של מעלה וכו'. ראיתי בלקוטי מהר"א פליף הנז' שכתב פי' בי"ט השני של פסח שהוא יום א' של חול המועד בא"י וצ"ע דיש לפני והקרבתם ג' פסוקים עכ"ד. וגם על זה נשאל מהרי"ל בתשובה הנז' וע"ש סי' קל"ו. ובתוספי הרא"ש לא כתב והקרבתם אך באגודה ומרדכי נכתב והזכיר גם זה במנחת שי גבי ויחל. ונראה שמה שרמז מהר"א הנז' מהרי"ל היה כתוב בגליון בסוף שאח"ך מצאו. והמעתיק עוית שהכניסו לפנים שלא במקום הראוי:
ואחר .זמן רב ראיתי למהרש"א בהלכתיה שעמד על דברי התוס' ורמז לתשובת מהרי"ל סי' קמ"ט הנז"ל ע"ש ודוק:
Loading...
22a
1
Loading...