1
הלכה שמתענין לשעות כגון אם קבל עליו שלא לאכול עד חצי היום ושוב התענה כל היום מתפלל תפלת תענית והיה רבי' יצחק רגיל לומר ביום שלפני התענית הריני בתענית למחר. וגם א"צ להוציא בשפתיו אלא במחשבה סגי וי"א שאין לחתום העונה בעת צרה ומושיע שאין חותמין בשתים אלא העונה בעת צרה וכן נוהגים באשכנז. ויחיד ששכח עננו אין מחזירין אותו. וש"צ ששכח עננו בין גואל לרופא נסתפק בספר האשכול אם כוללה בשומע תפלה או אם אומר בין ברכה לברכה ברכה בפני עצמה במקום שנזכר או אם אינו אומר כלל: