1
פסק רבינו יצחק בר' אברהם שאם לפי ראות עיניהם של דיינים נראה שהתובע מערים לגלגל שבועה על הנתבע כגון עני התובע לעשיר שהלוה לו מה שאינו ראוי להאמין ונראה לדיינים מתוך העניין שהוא שקר ורוצה לגלגל עליו שבועת היסת איתרע לי' חזקה ולא משבעינן לי' וטעמא דלא אמיד טעמא דסמכא הוא כדאמר ידענא בי' בר' מיישא דלא אמיד. ומ"מ משמתינן בסתם על כל מי שחייב לו שיודה ואם לאו יהא בשמתא. ומ"מ אם נתן העני אמתלא לדבריו משביעין את העשיר: