אסמכתא לא קניא אא"כ קנו מיני' בב"ד חשוב ובדלא אנוס וכתב רשב"א דצריך שיאמר מעכשיו וריא"ז כ' דכל אסמכתא שהיא להעמיד ממון קנו ואין בו דין אסמכתא אע"ג דלא אמר מעכשיו. ופי' ב"ד חשוב. פי' הרא"מ החשוב שבעיר ואע"ג דהוה בב"ד א"צ שיחתמו בו אלא שנים ולא תלתא דליהוו כדינא דכיון שהעדים מעידין שהקנין הי' בב"ד חשוב סגי וגדולה מזאת פסק הר' מאיר שאפי' אם לא הי' הקנין בפני בד"ח ואמר לסהדי כתובו שטרא ה"ל כאילו הודה בפני עדים שהקנה לו בבד"ח דטופס שטרות כך לכתוב בב"ד חשוב. וכן הנותן מתנה לחבירו שצריך לכתוב בשטר כך אמר לנו פלוני מתנה דא כתבוה בשוקא וחתמוה בברא אע"ג דלא אמר כן בפירוש אלא אמר לעדי דמתנה כתבו לי שטר כיון שבסתם שטרות כתבי' הכי כותבין דה"ל כמו שהודה והודאת בע"ד כמאה עדים דמי והא דאמרי' בנדרים ההוא דאתפיס זכותי' בב"ד ואמר אי לא אתינא עד ל' יום ליבטלו זכותי' ואיתניס ולא אתא ואמר ר"ה בטלין זכותי' לאו למישמע מינה דאסמכתא קניא אלא כמו שפי' ר' יצחק דזה לא נתן כלום אלא ה"ל כמאן דאמר אי לא אתינא אני מודה שזכיותי מזוייפים והודאת בע"ד כק' עדים. וריא"ז מוקי לה דקנו מיני' בבד"ח בדלא אניס דבכה"ג אסמכתא קניא והקנס שנותנין על מי שחוזר בו מן השדוכין אומר רבינו יצחק דלא הוי כאסמכתא מפני שהחוזר מבייש את חבירו וגמרי ומקני אפי' לא הקנו בבד"ח ובתשובת רב אלפס מצאתי שאין בנדרים והקדשות דין אסמכתא שהנדרים כולם בלשון אסמכתא הן דכתיב וידר יעקב נדר לאמר אם יהי' אלקים עמדי וגו':