ראובן שהיה לו בית ומכר חציה לשמעון וחציה ללוי ויהודה רביע לכל אחד ובאו לחלוק לא מצו לוי ויהודה למימר לשמעון הואיל ולדידן ליכא אלא רביע לכל אחד נפלוג לד' חלקים ושקול את תרי (ריבעא) דילך במקום שיפול לך הגורל או זה אצל זה או מופלגין משום דאמר להו לא עדפיתו מגברא דאתיתו מיניה דראובן גופי' לא היה יכול להכריחני ליקח חלקו בשני מקומות דלא גרע מתרי ארעיתא אחד ניגרא דאמר כגון זה כופין על מדת סדום ואע"ג דאין שניהם שוות לגמרי מעלין זה לזה בכספים או בריבוי קרקע השתא נמי דזבנה לכו לא עדפיתו מיניה ואפי' יש מצד אחד בניינים ועליות וחדרים ולא מצד האחר יעלה זה לזה בכספים. ומיהו ד' בני אדם שיש לכל א' רביע ורצו שנים מהם להשתתף ואמרו לשנים אחרים תנו לנו חלקנו ביחד אין שומעין להם דיבם הנוטל חלקו וחלק אחיו המת לא יהבי' ליה אחד מיצרא דהוייתו כבכור ואין חלוקתו כבכור וזמנין דאפילו תרי מצו למכפינהו לאידך למיתב שני חלקים דידהו אחד מיצרא כגון תרי דאתו מכח אחד למכפינהו לתרי דאתו מכח תרי למיתב להו מנתייהו בהדי הדדי דמצי למימר אי יהביתו לו מנתין בהדי הדדי שפיר ואי לא מהדרינן שטרא דידן למריה וישקול איהו אחד מיצרא בעל כרחם כדאמרינן גבי חד דאתי מכח ד' אי שתקת וכו'. ולא אמר לכי תהדר דאפילו היכא דלא מרווח שכנגדו בשתיקתו אמר הכי. ולא כפירוש רש"י כאשר הוכיח רבינו יצחק מההיא דכתובות. ואין להקשות ולומר דלא מצו למימר מהדרינן שטרא למריה משום דהשתא הוו אינהו מיצרנים ולא הוא דהא קיימא לן דהיכא דמכרה לבעלים הראשונים אין בה משום דינא דבר מצרא נמצא כי היכי דלדידי' הוו צריכינן ליתן כל חצי הבית אחד מיצרא הכא נמי לדידהו איבעי לשתופי: