1
הא דאמר בפ' המקבל לאשה ליתמי לשותפי ליה בה משום דינא דבר מצרא ל"ש אשה כנגד איש ול"ש אשה כנגד אשה וכן יתמי אפי' כנגד יתומים אחרים לית בה משום דינא דבר מצרא וטעמא דהכי הוא דכיון דמדינא הוא מאי דזבן זבן ולא מפקינן מיניה אלא משום ועשית הישר והטוב באשה לא תקינו רבנן הכי דאין דרכה לחזר אחר המוכרים ולא מפקינן מינה ואפילו אם בר מצרא הויא איתתא דלגבי דידה הוי הישר והטוב ויתמי משום דלאו בני מעבד מצוה נינהו ושותף ידוע אמנם רבנא משה ריש מתיבתא דמתא מחסיא פירש וז"ל לאשה ליתמי וכו' האי אשה במאי אי באשה אחרת אטו אשה לא בכלל הישר והטוב היא אלא מאי אשה אשתו אע"ג דבתורת זביני זבין לה אשתו עדיף טפי מבר מצרא אך רש"י וריב"ן פירשו דבכל אשה מיירי וכן משמע לשון אשה מדלא קאמר אשתו: