1
ראובן שתבע את שמעון לדין וטענו מכרתי לך סוס אחד ומשכתו וקניתו תן לי דמיו. השיב שמעון הסוס אחזיר לך ולא דמיו כי כשרכבתי עליו יום אחד הרגשתי במומין שהי' בו והי' מקחי מקח טעות וראובן משיב לא ברשותי נולדו ובא עדים ואמרו כשניסה הסוס לקנותו [אמרו] לו שהוא חגר אמר שמעון אמת כך אמרו לו אבל אני לא האמנתי אלא לדבריו שאמר לי שאינו בעל מום והטעני זה הי' מעשה ואמרו אחרי שגלו לו המומין סבר וקביל. וראי' מפ"ק דקדושין התקדשי לי במנה ונמצא מנה חסר דינר או דינר של נחושת אינה מקודשת ופריך האי דינר של נחושת ה"ד אי דידעה בי' הא סביר וקביל ל"צ דיהיב בלילה מיהו ישבע ראובן שלא קבל עליו מומין ולא נדר לו כלום: