זמן ק"ש של ערבית לפי רב אלפס ורבינו שלמה ושאר גאונים ק"ש דאורייתא של ערבית היא מצאת הכוכבים כמתני' דמאימתי ומה שקורין אותה בביהכ"נ קודם צה"כ אינו אלא כדי לעמוד בתפלה מתוך ד"ת ולפי דבריהם אם לא התפלל תפלת ערבית לאחר צה"כ צריך לברך על ק"ש שקורא במטתו וכן כתוב בסדר רב עמרם וכן כתב רבי' יצחק בר' אשר אבל לפי ר"ת ובכל התוספות זמן ק"ש של ערבית הוא שעה ורביע קודם צאת הכוכבים כר' יהודה דאמר כגמרא מאן דעבד כמר עבד וכו'. מיהו יש לדחות ולחלק בין תפלה וק"ש ולפי דבריהם מאחר שק"ש שבבית הכנסת עיקר אין לברך על ק"ש שעל המטה וכן המנהג. וזמן הקריאה הזאת הוא לכתחילה מיד קודם שיאכל ויעשה שום דבר אבל דיעבד זמן קריאתה עד שיעלה עמוד השחר עד זה הזמן קורא ק"ש בברכותיה כרבן גמליאל דאמר לבניו אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות ואם עבר ולא קרא אינו חייב לקרות משם ואילך. ואם רצה לקרות אינו אומר השכיבנו דלאו זמן שכיבה מעמוד השחר ולהלן מיהו באונס ושוגג קיי"ל כר' שמעון דאמר הקורא ק"ש של ערבית קודם הנץ החמה יצא דאיכא אינשי דגנו בההיא שעתא ובלבד שלא יאמר השכיבנו. וי"א שלא יאמר כל אותה ברכה [כולה] אלא יתחיל ותקנינו בעצה טובה דמ"מ צריך שתים לאחריה. אבל לאחר הנץ אינו קורא כלל והרי הוא מעוות לא יוכל לתקון: