פסקו התוס' וכן בהלכות גדולות דהיכא דהביאו לפניו שני מיני פירות והי' אחד מהן משבעת המינים מין ז' עדיף כר' יהודה ויברך עליו ופוטר את שאר המינים אם ברכותיהן שוות אע"פ שהאחד חביב עליו יותר ובשאין ברכותיהן שוות מקדימין ברכת של ז' ואם כולן מז' מינים מקדימין הסמוך לארץ ואם אינן מז' מינין וברכותיהן שוות מברך על החביב ואם יש לפניו פרי העץ ופרי האדמה מברך פרי העץ תחילה ואח"כ פרי האדמה כך פי' בה"ג ובורא פרי האדמה קודם לשהכל. והר"מ במז"ל פסק וכ"נ מדברי רב אלפס ור"ה גאון דהיכא דאין ברכותיהן שוות מקדים את החביב כרבנן דפליגו עלי' דר"י ולא כר"י. ונ"ל עיקר דברי בה"ג והתו' וכן פסק בס' המצות הקצר. ולענין ברכה של אחריה היכא שחלוקין בברכותיהן ושתיהן מעין ג' אומר ר"י והר"מ במז"ל שכוללין בברכה אחת וכן יאמר על המחיה ועל הכלכלה ועל העץ ועל פרי העץ וכו' וחותם על הארץ ועל המחיה ועל הפירות וכן אם שתה יין עמהם אומר על המחיה ועל הכלכלה ועל הגפן ועל פרי הגפן ועל העץ ועל פרי העץ וחותם על הארץ ועל המחיה ועל הפירות. ולא הוי כחתימה בשתים דהארץ מוציאה פירות ומחיה ויין ומקדים בורא פרי הגפן לפרי העץ בין בברכה שלפניהם בין בברכה של אחריהם ואע"ג דאמרו בפ' כיצד דתמרים קודמים לענבים מפני שזה שני לארץ שני הכתוב בפסוק וזה שלישי לארץ ראשון היינו משום שברכה של שניהם בורא פרי העץ אבל גבי יין שברכה שלו מבוררת שמזכיר הגפן ממש הלכך הוא קודם לתמרים ומיהו מעשה קדירה של חטין ושעורים קודמין שגם הם מבוררין בורא מיני מזונות והרי הן מוקדמים בפסוק. ואם אכל שני מינין שברכותיהן שוות לפניהן ולא לאחריהן כגון תאנים ותפוחים של זה ברכה אחת מעין שלוש ולזה בורא נפשות לפניהן יברך על מין ז' או על החביב לפי החילוקין שכתוב למעלה ולאחריהן מברך אחת מעין ג' ולא יותר שהרי בכלל תנובות השדה הם. ואם שתה יין ומים נסתפק הר' פרץ ז"ל אם יברך בורא נפשות לבדה ואח"כ ברכה אחת מעין ג' והר"מ במז"ל כתב דמברך על כל אחד בפני עצמו ובחתימת על הגפן ועל פרי הגפן פסקו התוס' והר"מ במז"ל שחותם על הארץ ועל הפירות בארץ ישראל על הארץ ועל פירותיה כמו בשאר פירות אע"ג דמזכיר יין בתחילת הברכה וכן בברכה שלפניו מפני חשיבות היין היינו משום דלגבי שאר פירות האילן דז' מינים מזכיר עץ אבל גבי חתימתן שגם שאר פירות אילן אין חותמין על העץ כי אם על הפירות גבי יין נמי לא שנא ולאפוקי מאותן שחותמין ועל הגפן ועל פרי הגפן. ורב אלפס אומר שיש לחתום על הארץ ועל פרי הגפן. צריך לומר מעין חתימה סמוך לחתימה ונודה לך על הארץ ועל המחיה בא"י על הארץ ועל המחיה. ואין לומר ונאכל מפריה ונשבע מטובה כי אין לחמוד הארץ בשביל זאת רק כדי לקיים המצות התלויות בארץ וצריך לומר נמי כי אל טוב ומטיב אתה מעין ברכה רביעית ויש שאינן מברכין וזהו נוסחא בא"י אמ"ה על המחיה ועל הכלכלה ועל ארץ חמדה טובה ורחבה שהנחלת לאבותינו לאכול ולשבוע מטובה רחם ה' אלקינו עלינו ועל ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך והעלנו בה ושמחנו בתוכה ובבניינה ונברך עליה בקדושה ובטהרה כי אתה טוב לכל ונודה לך על הארץ ועל המחיה בא"י על הארץ ועל המחיה. וה"ג והר"מ במז"ל תופסין עיקר לחתום על המחיה ועל הכלכלה ואומר הר"מ במז"ל וכו' ובשבתות וימים טובים אומר בברכה זו בכלל קדושת היום כדרך שמזכירין בברכת המזון. וכתב בתוס' שאין כן המנהג שאין אנו קובעין סעודתי' ביין ובפירות. ועל המחיה מברך בסוף מעשה קדירה העשוי מחמשת המינין שהן חטין ושעורין וכוסמין ושבולת שועל ושיפון ולפניהם מברך בורא מיני מזונות. ואורז נמי שבשלו בתחילה מברך בורא מיני מזונות ולבסוף בורא נפשות רבות אבל דוחן ושאר מיני קטניות בתחילה שהכל ולבסוף בורא נפשות. וכתב הר"מ במז"ל והאוכל פחות מכזית בין פת בין שאר אוכלין והשותה פחות מרביעית יין בין משאר משקין מברך תחילה ברכה הראויה לאותו המין ולבסוף אינו מברך כלל וכן הלכה באוכל פחות מכזית אבל בשותה פחות ממלא לוגמיו חולק רבינו יצחק ז"ל ומצינו בתוספות בשם רבינו יצחק דהשותה פחות ממלא לוגמיו חייב לברך אחריו אע"ג דלענין יוה"כ אינו חייב לא ילפינן מיני' לענין ברכה. ופסק ר"ח וה"ג כמ"ד דבכזית מזמנין ולא כמאן דאמר עד כביצה. עוד כתב בתוס' דהלכה דט' שאכלו דגן וא' ירק מצטרפין ואפילו שתה כוס יין ויכול בטוב לומר ברוך שאכלנו משלו דשתייה בכלל אכילה. ורב אלפס פסק דאפילו ז' אכלו דגן וג' ירק מצטרפין אבל ו' לא דבעי רובא דמנכר ודוקא לצאת אבל להוציא עד שיאכל כזית דגן לזמון פסקו התוספות בשם רבינו יצחק והשר מקוצי שאכל ירק מצטרף לב' שאלו דגן לזימון וגאונים אחרים חולקין דבשלשה בעינן שכולן יאכלו כזית דגן:
וכל דבר שהוא מן התורה שנסתפק עליו כגון ברכת המזון וקריאת שמע חוזר אבל ברכה דרבנן אינו חוזר ודברים הבאים בתוך הסעודה מחמת הסעודה שרגילין ללפת בהן את הפת כגון בשר ודגים ומיני קדירה אין טעונין ברכה לא לפניהן ולא לאחריהן אפילו אכלו בלא לחם אך פירות הבאין שלא מחמת הסעודה כגון תמרים ורמונים ושאר פירות שאין רגילין ללפת בהן את הפת אם אכלו בלא פת אף בתוך הסעודה מברכין לפניהן כיון דלאו משום לפתן דפת הן באין ואינו מברך לאחריהן כך פסק ר"י ז"ל וכן בתוספ' וספר המצות וכ' בס' המצות וכשהוא רוצה ללפת בפת עם הפרי טוב הוא שיאכל מעט בלא לחם ויברך לפניהן:
והשותה משקין לרפואה פסקו התוספות דמברך עליהם אם נהנה. חוץ מעל המים היכא דחנקתיה אומצא:
אבל יין היכא דחנקתיה אומצא מברך שנהנה. ורב עמרם פירש דוקא לפניו לא בעי ברוכי במים אבל לאחריו חייב. והר"ם פירש כיון שאינו נהנה אף לאחריו לא בעי ברוכי:
ויושבין בלא הסיבה פסקו התוספות דבפת אחד מברך לכולן חוץ ממהלך. אבל שאר דברים כל אחד מברך לעצמו אפילו הסיבו והמריח ריח טוב מעץ מברך בורא עצי בשמים ואם הוא מסופק אם הוא עשב או עץ יש אומרים שמברך שהכל והר' משה מקוצי אומר שמברך בורא מיני בשמים. וזהו נכון לדעת התוספות. ואם הוא פרי מברך הנותן ריח טוב בפירות ואם הריח בשמים הרבה ביחד מברך בורא מיני בשמים:
היוצא ונכנס מחנותו של בשם מברך על כל פעם ופעם:
הקונה כלים חדשים והבונה בית חדש מברך שהחיינו. ופירש רבינו יצחק צריך שיהיו כלים חשובים שיהא לבו שמח בהם אבל חלוק ומכנסים ואנפילאות ומנעלים אין לברך. ואומר בירושלמי דהקונה כלים לו ולביתו מברך הטוב והמטיב:
הרואה חבירו ששמח בראייתו לאחר ל' יום מברך שהחיינו ולאחר י"ב חודש אומר ברוך מחיה המתים:
שמע שמועות טובות לו ולאחרים מברך הטוב והמטיב לו בלבד מברך שהחיינו:
על שמועות רעות ב"ד האמת וצריך לקבלם מאהבה:
הרואה פרי חדש ונהנה בראייתו מברך שהחיינו ויש אומרים דוקא רשות ולא חובה. ואם אינו נהנה עד אכילתו אינו מברך עד אכילתו. וכן כל דבר המתחדש שנה בשנה. אבל דבר שאינו מתחדש אפילו ימים רבים שלא אכל אינו מברך:
שמע שמת לו מת ויורשו. בתחלה מברך ברוך דיין האמת. ולבסוף אם יש לו אחים הטוב והמטיב ואם לאו שהחיינו:
הרואה כושים והמשונים בצורת פניהם או סומין וקטועין ומוכה שחין שנולדו כך במעי אמן מברך ברוך משנה בריות. ואם לאחר שנולדו מברך דיין האמת:
היורד לגנות ביומי ניסן וראה אילנות וניצוצין עולין אומר בא"י אלהינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות מהן בני אדם:
על הרוחות שנשבו בזעם ועל הברקים ועל הרעמים מברך בא"י אמ"ה שכחו וגבורתו מלא עולם. במופסקים דהיינו שזרח בנתים מברך על כל פעם ופעם אבל כשאין מופסקים לא:
הרואה קשת בענן אומר רבינו יצחק שמברך בא"י אמ"ה האל הנאמן בבריתו וקיים במאמרו ובשבועתו וזוכר הברית וכן פירש רבינו יהודה:
הרואה קברי ישראל אומר ברוך אשר יצר אתכם בדין וכלכל אתכם ברחמים ולקח אתכם בדין והוא עתיד לגלות עפר מבין עיניכם ולהחיותכם בדין ויודע מספר כולכם בא"י מחיה המתים. הנכנס לבית המרחץ אומר ירמי"א שתכניסני לשלום ותוציאני לשלום ותצילני מזה ומכיוצא בזה לעתיד לבא יצא אומר מודה אני לפניך י"א שהוצאתני והצילני מזה האור:
הנכנס להקיז דם אומר ירמי"א שיהא עסק זה לי לרפואה שלמה כי רופא חנם אתה ברוך אתה ה' רופא חנם. הקיז דם אומר ברוך רופא חנם:
הנכנס לכרך אומר ירמי"א שתכניסני בכרך הזה לשלום נכנס אומר מודה אני לפניך ה' אלהי שהכנסתני לשלום בקש לצאת אומר ירמי"א שתוציאני מכרך הזה לשלום יצא אומר מודה אני לפניך ה' אלהינו שתוציאנו לשלום וכשם שהוצאתני כן תוליכני לשלום: