1
הא דאמרי אמירה לעכו"ם שבות ל"ש איסורא דאורייתא ול"ש באיסורא דרבנן דהא כיבוי לא אסור אלא מדרבנן דמכבה לא הוי אלא לעשות פחם לר' שמעון ואפ"ה אין אומרים לו כבה. ועוד ראייה מההוא ינוקא דאישתפיך חמימיה דלא הותר אמירה לעכו"ם אלא לדבר מצוה ואפילו בחצר. ובה"ג כתב דאם לא הביאו איספלנית וכמון ולא שחקו סמנין מותר לעשותו ע"י עכו"ם ואף להחם לו מים חמין ולדברי ר"ת ור"י לא שרינן אמירה לעכו"ם אפי' לצורך מילה אלא בדבר שאם יעשהו ישראל לא יהא עושה איסור כי אם מדברי סופרים כגון להביא איזמל דרך כרמלית ופסק רבינו יהודה דדוקא מילה שהיא גופה דחיא שבת התירו אמירה לעכו"ם ולא במצוה אחרת אף להביא ספר דרך כרמלית והר' אליעזר ממיץ פסק כר' יהודה במלאכה שאינה צריכה לגופה: