אי הכי דקא"ל ר' יונתן, פי' דכיון דאמרת דמאי דאמר ר' עקיבא דלחם הפנים מדת היבש היא ולא נתקדשו קודם אפיה אע"ג דהיה יכול לקדשה קודם אפיה כגון שנילושו בביסא דלח ותקדשם אפ"ה מוקמת לרע"ק דמיירי דלשם על גבי קטבליא כמו כן כי מוכח ר' יונתן דמדת היבש אינה נמשחת כל עיקר משום דכתי' בלחם הפנים דאינם קדושים קודם אפיה ואם מדת היבש במשיחה נמצא דכשמודדו בהם נתקדשו אלא ודאי לא נמשחו ומאי ראיה הלא יכול להיות דנמשחו ומה דלא נתקדשו לחם הפנים קודם אפיה כדמשמע בקרא דתביאו לחם תנופה היינו משום דלא היו מודדין אותם בעשרון של כלי קדש יבש אלא שהיו מודדין בכלי חול, שהרי כמו דאמר לרע"ק בלישה שראויה להעשות בביסא דאמרת דלשה ע"ג קטבליא כדי שלא נתקדשו בלישה כמו כן נוכל לומר גבי המדידה לר' יונתן דאעפ"י דהיו יכולים להקדישו במדידת עשרון שנמשחה דאפ"ה לא היו מקדשין אותם למדדו שם כי אם בכלי חול:
המעלה מכל, פי' מאחד מאלה. חייב, כאלו העלהו ע"ג המזבח, פי' דכתי' ואל המזבח לא יעלו דסמיך ללא תקטירו ממנו, ל"ה. ר"ל דמאחר דכתיב אשה לא תקטירו למה הוצרך למזבח לא יעלו אלא לרבויי כבש אתא: