במצות הנוהגות בנשים וקטנים
מצות שהזמן גרמא, כלומר שיש להם זמן ידוע, הנשים פטורות מהן על הרוב, ומצות עשה שלא הזמן גרמא, נשים חייבות בהם. ויש מצות עשה שהזמן גרמא שהנשים חייבות בהן, כגון קדושת שבת, כדגרסינן (ע' ברכות דף כ ע"ב) זכור ושמור בדבור אחד נאמרו, כל דאיתיה בשמור איתיה בזכור. וכגון אכילת מצה בלילי הפסח דתניא (פסחים דף מג ע"ב) לא תאכל עליו חמץ וגו' (דברים טז, ג), כל שישנו בבל תאכל חמץ ישנו באכילת מצה, וד' כוסות ונר חנוכה ומקרא מגלה, שאף הן היו באותו הנס. ויש מצות עשה שלא הזמן גרמא שהנשים פטורות מהן, כגון תלמוד תורה ופריה ורביה ופדיון הבן.
ובכל מצות לא תעשה הנשים חייבות חוץ, מבל תקיף ובל תשחית וכהנת שלא תטמא למתים (קדושין דף כט ע"א). והקטנים אינם חייבין במצות, אבל כשמגיעין לחנוך אביו מחנכו, וכדגרסינן במסכת ראש השנה. האשה חייבת בג' דברים *אגדה *מגלה *נר שבת, וסימנך ואמרה האשה אמ"ן (במדבר ה, כב).