1
חסיד אחד מת והיו לו ספרים הרבה באו יורשיו ומכרו כל ספריו וצדיקים היו מתאנחים על היורשין שמוכרים ספרים של אביהם והיה שם חכם אחד אמר אל תאנחו אגיד לכם איזה עון גרם שאין הספרים נשארים ביד היורשים כי לא היה משאיל ספריו לבני אדם כי היה אומר אני זקן ואם יטשטשו אותם יהיו נמחקים ולא אוכל לראות ואין לאדם לחשוב כן כי טוב לו שילמדו בספריו וימחקו משיהיו הספרים במקום המוצנע ולא ילמדו בהם והמפקיד ספרים שאין הנפקד רשאי לעיין בהם זה לא דברו חכמים אלא כנגד המפקיד ביד חסיד. אבל החסידים יש להם לעשות לפנים משורת הדין. צדיק חסיד המפקיד ביד חסיד ספרים יש לומר לו למי שהיית משאיל ספרים שלך אף אם יצטרכו לספרים תשאיל להם ואם לא יאמר המפקיד יאמר הנפקד אני אשמרם על מנת שאשאילם למי שהייתי משאיל ספרים שלי אם היו לי כיוצא בהם לעשות לפנים משורת הדין: