חסדי ה' ותהלותיו אזכור כעל כל טוב אשר גמלנו כרחמיו וכרוב חסדיו אשר בשל"ח פדה ממות נפשי כי עלה אז המות בחלוני ביתי ומתה המשרתת שלי במגפה בר מנון גם בתי המהוללה ועוד נער אחד חלה בחולי ההוא וניצולו ברחמי הש"י ונשארתי אז אני ובניי בתוך ההפיכה הגדולה ההיא ודלהי ביתי סגרו. בעדי כמעט שני חדשים מאין יוצא ובא כתרוני אז תלאות הזמן ודאגותיו. ואם אמרתי להשים נפשי בכפי ולהמלט קרית ספר אשר היא כתריס בפני הפורעניות. ומקלט בפני מלאך המות לא נהנני אז אכירות אנני הדאגות לשאוף רוח ולהשתעשע בשעשוע ההויות אביי ורבא ולירד לעומק' דהילכת' כי שמעתתא בעי צילותא כיומא דאיסתנא ולישב ג"כ בטל מדברי תורה חלילה כי היא חיינו ואורך ימינו ובין כך ובין כך לבי היה שוכב בלב ים התלאות מפני אימת חרדת המות והנה קול קורא אלי קומה עזרתה לך כי מצאת מרגוע לעצבון מעשיך וזה כי נפשך יודעת מאוד כי זה ימים ושנים אשר הפצירו בך תלמידך להעלות על ספר זכרון כל הני מילי מעליותא אשר שמעו ממך אחת הנה ואחת הנה ואשר עד כה לא מלא לבך לקבוע מחשבתך על דברי האגדה ואמרת נואש לדבריהם לפי שגורם קצת היסח הדעת מן ההויות דאביי ורבא אשר לו משפט הבכורה ויתר שאת על כל שאר החכמות אכן עתה תקום כי לכל עת וזמן לכל חפץ כי גם זה לעומת זה עשה אלקים לבלתי מצוא שים עת שלא יהא מוכש' ללימוד התורה כי כמו שזרימ' אור הזמן והצלחתו הזורח' עלי אהלו של אדם ונותן לו לב נבון לירד לעומק' דהלכותא כך הזמן המיוחד ללימוד האגדה הוא יומא דעיב' ואיד העולה על רוחו של אדם מתוך דאגת הזמן ויגונו בעננו ענן עכירות מחשבות האדם שאז אין טוב רק שימשך לבבו אל דברי האגדה במקום הדאגה כי אותיות דין כדין וכשמעי דברי תנחומים הללו מצאתי און לי ויהיו על לבבי כמשיב נפש ובאתי אז במגילת ספר כתוב עלי פשטי' ומאמרים טובים ונעימים בה' יתענגו ויטילו כל עמוסי התלאות וימצאו גם הם מרגוע לדאגתם. גם בניי ותלמידיי ימצאו בו דברי חפץ אמרתי אדברה וירויח לי ואף חכמתי שלמדתי אז באף ובדאגה עמדה לי להציל נפשנו ממות כי על כן קראתי שם דברי האגרת הזאת ספר החיים וחלקתי אותו לחמשה ספרים בדרך שחלקו אותם מסדרי התפלה באבינו מלכנו ספר החיים ספר זכיו"ת ספר פרנס"ה וכלכל"ה ספר מחיל"ה וסליח"ה ספר גאול"ה וישוע"ה ובכן אתן תודה לאל ההודאות אשר שם בחיים נפשי ולא נתן למוט רגלי וזה החלי לעשות בעזר המלמד לאדם דעת ויהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי תפלת הטרוד חיים בן לאדוני אבי בצלאל זלה"ה הכורע על ברכיו וכפיו פרושות אל השמים ומברך לאל חי הגומל חסדים טובים שגמלו כל טוב: