והא דאמר רבא חמשא אוני אית ליה לריאה תלתא מימינא ותרתי משמאלא אי חליף אי חסיר אי יתיר טריפה הלכה כמותו אבל ביתירא לא דהא ההיא יתרת דאתאי לקמי דמרימר ואכשרה וא' לית הלכתא כרבא ביתרת. וכן פירש רש"י שראה שהכשירה רבו וה"מ דקיימא בדרא דאוני אז כשרה. וההיא יתרת דהויא ביני וביני סבר רב אשי למטרפה כיון דלא קיימא בדרא אחריני. א"ל מר בריה דרב אויא כל הני חיוי ברייתא הכי אית להו וקרי ליה עינוניתא דוורדא והיכא דקא חסר אחת מן האונות פי' רש"י די"א דמצרפינן להך עינוניתא דוורדא תחת החסרה ונר' לו דלא מצרפי לה כיון דאינה בדרא דאחריני והיכא דאין לה כלל עינוניתא פי' דכשרה דהיכא דלא היה רגילות להיותה אלא כחיוי ברייתא א"כ אין דינה להיות. והיכא דאית ליה תרי עינוניתא פירש רש"י שנחלקו בה גדולי הדור ונראה לו שהיא טריפה ויש שמכשירין מטעם כל יתר כנטול דמי וליכא השתא אלא חדא וליתא דאי כנטול דמי היינו כנטול מחיים וה"ל נקבה הריאה כדאמרי' גבי בהמה בעלת חמש היינו טריפה מן הבטן מטעם כל יתר כנטול דמי פ' [אלו טריפות] (נ"ח ע"ב) (בהמה המקשה) ועוד יש מתירין מטעם אחר כי אית ליה תרי עינוניתא דוורדא שהרי בחדא עינוניתא לא הוה אמרינן הכי הני חיוי ברייתא הכי אית להו דהא קא חזינן דכולהו דידן הכי אית להו וגם רב אשי היכי סבר למטרפה א"כ לא הוה משכח בהמה כשרה אלא על כרחך מתרי עינוניתא הוה אמר דעיזי ברייתא הכי אית להו וכשרה ומורי רבינו אומר אין זה ראיה דבימיהם בהמות שלהם היו משונות לא היה להם אפילו חדא דהא אשכחן דמשונות היו משלנו מדבר אחר דאמרינן פרה בת שתים ודאי לכהן ושלנו יולדות קודם לכן.