והא דאמרן נחתכו רגליה למעלה מן הארכובה תחתונה אפילו שלא במקום צומת הגידים טריפה היינו דווקא ברגלים שאחורי הבהמה אבל בידים ברגלים שלפני' נחתכו ולמעלה מן הארכובה כשרה כדאמר רב הונא פ' אלו טריפות (נ"ח ע"ב) לא שנו דבעלת שלש אבל בעלת חמש הרי זה מום לגבוה אבל בהדיוט כשר אלא ביד אבל ברגל טריפה ויתר וחסר הוי כמו נחתך והא דאמרן נחתכו רגליה שאחריה למעלה טריפה הוא הדין אם נשבר העצם גרידא ויצא לחוץ כל כך שאין עור ובשר חופין רובו ולמטה מן הארכובה דכשר היינו הבהמה אבל האבר אסור בנשבר העצם ויצא לחוץ משום אבר מן החי וכן אמר רב שלהי בהמה המקשה למעלה מן הארכובה אם רוב בשר קיים על השבר אחד זה ואחד זה בין הבהמה בין האבר כשר ואם לאו שאין עור ובשר חופין רובו בין בהמה בין אבר אסור למטה מן הארכובה אם אין רוב בשר קיים אבר אסור ובהמה מותרת ואע"ג דשמואל פליג עליה הלכה כרב באיסורי ועוד דשלחו בני מערבא הלכתא כוותיה דרב וכי נשבר עצם ויצא לחוץ ואין עור ובשר חופין רוב דאמרן בין למעלה בין למטה האבר אסור משום אבר מן החי היינו מדרבנן אבל מן התורה אפילו כי מחובר כחוט השערה אם למטה מן הארכובה מותר לאכול כמו הבהמה ואם למעלה מן הארכובה אין לו דין אבר מן החי אע"פ שהבהמה אסורה מן התורה ומותר להושיטו לבן נח דאין לו אלא דין איסור טריפות בלבד דא"ר יוחנן (ע"ג ע"א) אותו אבר אין לו אלא מצות פרוש בלבד ועוד דתניא לא אם טהרת שחיטת טריפה אותה ואת האבר המדולדל בה ואם דין אבר מן החי יש לו הלא מטמא באבר מן הנבלה כדאי' פ' העור והרוטב ומדרבנן אסור להושיטו לבן נח ומקילי' בה אם למטה מן הארכובה ונולד בו ספיקא כמו ספיקא דרבנן לקולא.