ואם כן לב שנתבשל בקדירה עם דמו סגי בקריעה והלב מותר משום דשיע ואינו בולע ולא מבעיא אם פי קנה חוץ לקדירה דמותר שהדם יוצא לחוץ ואין הלב בולע בפנים אלא אפילו פי קנה חוץ לקדירה מותר דכמו דהלב שיע מבפנים שיע נמי מבחוץ ומורי רבינו או' דבפרק כיצד צולין דחויא בעלמא קאמר דבעי לאוכוחי כבולעו כך פולטו מקרעו לאחר בשולו ומותר. ודחי דלמא דווקא לב מותר משום דשיע ולא בליע אבל במסקנא דמסיק כבולעו כך פולטו לא נימא תו דלב שיע ואם כן דווקא אם לב נצלה עם דמו קורעו אחר כך ומותר דמה שבלע פלט ונפל לארץ אבל נתבשל הלב בקדירה דאין מועיל מה שפלט דנשאר הדם בקדירה צריך לו ס' מן דם הלב ואם אין ס' של דם אף הלב עצמו אסור.
הכחל קורעו ומוציא חלבו לא קרעו אינו עובר עליו אמר רב אינו עובר עליו ומותר אף בלא קריעה רש"י מפ' כולה שמעתתא לצלי ולהכי לא בעי קריעה דמה שנפלט נופל לארץ ומה שלא פירש מותר דחלב שחוטה מדרבנן והיכא שפירש אסרוהו והיכא שלא פירש התירוהו אבל לקדירה אסור אפי' קרעו לבסוף דנפלט וחוזר ונבלע ואוסר הכחל ופריך ליה והא דתנן אינו עובר עליו הא איסורא איכא ומשני אגב דתנא גבי לב שלא קרעו אינו עובר עליו הא איסורא איכא תניא נמי הכי גבי כחל נימא מסייע ליה הכחל קורעו ומוציא את חלבו לא קרעו אינו עובר עליו הלב קורעו ומוציא את דמו לא קרעו קורעו לאחר בשולו הא כחל לא בעי קריעה מדלא כייל ליה בהדי לב והא דתני לישנא דאינו עובר עליו דמשמע הא איסורא איכא אגב מתניתין תנא הכי בברייתא וע"כ לצלי מיירי ואם כן אינו עובר עליו דמשמע הא איסורא איכא היינו אפילו על ידי קריעה אמאי בלב סגי בקריעה לאחר בישולו אלא לצלי ובישולו דלב היינו צלייתו כמו ויבשלו את הפסח דדברי הימים ומשני ודאי לצלי מיירי ואם לא קרעו קודם בשולו ואכלו אינו עובר עליו אבל איסורא איכא והא דלא כייליה ותני בהדי לב משום דלב סגי ליה בקריעה דכבולעו כך פולטו לדם אבל כחל לא סגי בקריעה דגבי חלב לא שייך למימר הכי או משום בלב שיע איכא דאמרי אמר רב אינו עובר עליו ואסור אפילו בקריעה לאחר צלייה כלל תניא כלישנא קמא דרב כחל שבשלו בחלבו מותר והיינו דצלאו וקאמ' מותר. כיצד קורעו שתי וערב וטחו בכותל א"ל רבי אליעזר לשמעיה קרע לי ואנא איכול הא קמ"ל קריעה כל דהו דלא בעינן שתי וערב אלא לקדירה אמרה ליה ילתא לרב נחמן בעינא למיכל בשרא בחלבא אמר רב נחמן זווקו לה כחלי פי' כחל נפוח מחלב כמו (ל"א) הני ארמאי זווקני דע"ז. השתא מתיר בלא קריעה ואפי' לכתחלה ופריך והא תנן הכחל קורעו ומשני לקדירה אם כן אינו עובר עליו הוי פירושא אבל איסור' איכא והא תנן כחל שבישלו דיעבד אין לכתחלה לא ומשני ה"ה דאף לכתחלה שרי ואגב דתנא קיבה שבשלה תנא כחל שבשלו ופסק רש"י הלכות כחל למדנו לצלי קורעו שתי וערב לא קרעו מותר אף בלא קריעה כלישנא קמא דרב דהא תניא כוותיה ולקדירה קורעו שתי וערב וטחו בכותל ואם לא קרעו אסור וק' על פירושו חדא דרב נחמן מיקל טפי אף מלישנא קמא דרב דלכתחלה מצריך רב קריעה לצלי והתנן הלב קורעו מיירי בצלי ולרב נחמן לכתחלה נמי הוי מותר לצלי בלא קריעה ותו דכחל שבשלו מותר צריך לומר שצלאו אף על גב דקורעו לאחר בשולו דגבי לב נמי היינו שצלאו כמו ויבשלו את הפסח לפי דמסיק פ' כיצד צולין כבולעו כך פולטו ולא נאמר שאני לב דשיע ותו דבפרק גיד הנשה (צ"ז) אמרינן כחל בס' (ואין כחל) [צ"ל וכחל] מן המנין ויש ספרים שכתוב בהן היכא דלא קרעה ובשלי' עם בשרה א"כ היינו לקדירה והשתא מה מועיל אם אין בשר עמו טפי משיש בשר עמו וי"ל דכיון שיש ס' במים אז חלב הנפלט שם בטל במים ואי יש בשר שם טעם בשר נכנס בכחל ויש להלב שבתוכו טעם משונה מבשר ונאסר וכמו כן כאן בברייתא דכחל שבשלו בחלבו מותר כתוב במקצת ספרים היכא דבשלי' לחודיה בלא בשר וצריך לפרש דאיכא במים ס' מן החלב הנפלט ומ"מ מאי פריך לרב נחמן והתניא כחל שבשלו בחלבו מותר דיעבד אין לכתחלה לא לישני היינו לקדירה בלא בשר עמו כדאיתא בספרים ולפי' רש"י צריך לומר דלא גריס ליה. ורבינו תם מפרש דאין חלוק בין לצלי בין לקדירה ואין בשר עמו והכי פירש הכחל קורעו שתי וערב לקדירה ועם בשר לא קרעו כתקנו שתי וערב רק קריעה קצת עם בשר אינו (עורב) [עובר] עליו וללישנא קמא דרב מותר בדיעבד אף לקדירה ועם בשר ואם לא קרעו כלל אסור אף בדיעבד עם בשר אבל לצלי אף לכתחלה מותר כי נמי לא קרעו כלל כרב נחמן דאמר זווקו לה כחלי ורב לא פליג עליה והוא הדין לקדירה בלא בשר ומותר לכתחלה בלא קריעה כלל כמו לצלי והשתא שפיר סבר רב נחמן כלישנא קמא דרב דתניא כוותיה והשתא אתיין שפיר כל הגרסות כחל שבשלו בחלבו שלא קרעו כלל מותר היכא דבשליה בלא בשרא ואפילו ליכא ששים דאע"ג דנפלט החלב וחוזר ונבלע שרי כיון שלא נשתנה הטעם מכמות שהיה בתחלה אבל בהדי בשר אסור שקלט החלב טעם הבשר ונשתנה טעמו והיינו דקאמר פרק גיד הנשה כחל בס' היכא דלא קרעיה ובשליה אותו בהדי בשרא צריך ס' לבטל טעם של חלב אבל בלא בשר אפילו אין ס' מותר והשתא פריך שפיר והא תנן קורעו ההוא לקדירה כלומר עם בשר והא קתני כחל שבשלו בדיעבד מותר והיינו לקדירה בלא בשר לכתחלה והוא הדין לצלי ומשני הוא הדין לכתחלה.