והשתא רגילות הוא ומנהג שפעמים שמולחין חתיכות הרבה בשר של ד' או ה' פרות ואף לאחר שחתיכה ראשונה שהתה שעור צלייה דהשתא גמרה פליטת דמה נותנין עליה חתיכה אחרת שנמלחה מיד ולמה לא תאסר חתיכה ראשונה שגמרה פליטתה מדם מקודם לכן כמו בדגים ועופות שנמלחו זה עם זה דהדגים אסורים משום דרפי קרמייהו ופלטו דם עצמן וכי בלעו אחרי כן דם עופות נאסרו דלא שייך לומר כבולעו כך פולטו אלא שעדיין טרוד לפלוט מעצמו גם לפלוט מה שבולע מאחרים ואו' מו' רבינו דנהי דחתיכה ראשונה אינה פולטת עוד דם מ"מ פולטת ציר עצמה עד יום או יותר ולפי זה יכולין להתיר אם נמלחה עכשיו חתיכה אחת ולאחר יום שלם מלח אחרת ונתנו עליה נאסרה ראשונה דכיון שהניחה לפלוט אינה פולטת מה שבולעת ממקום אחר ורבינו יעקב מתיר אפי' לאחר זמן מרובה יותר משבוע למלוח בשר ולתת על ראשונה שאין פולטת עוד לא דם ולא ציר משום דדם משרק שריק כדאמרינן גבי כבדא עילוי בשרא דשרי מהאי טעמא ואפי' מאן דאסר היינו משום דאיכא בכבד רוב דם אבל בשר על גבי בשר שרי דדם שריק ונפי' וגבי דגים ועופות שמלחן זה עם זה דאמרת דגים אסורים ולא אמרינן שריק דם ונפי' היינו משום דדגים רפו קרמייהו ובלעי בדבר קל ולהאי טעמא תימא כי פעמים בחתיכות תחתונות יש גומות מלאות ציר אדום וההוא לא שריק ונפי' למטה שהגומא מעכבת וא"כ אם לאחר יום שאז פלטה הראשונה אף ציר אם אז מלחו בשר ונתנו עליה ונמצאת גומא מלאה דם אסור אבל בתוך הזמן שעדיי' היא פולטת ציר מותר דהדם נבלע ואחרי כן נפלט ומה שהוא אדום בגומא היינו ציר אדום אבל הדם הוי נבלע ונפלט והוי מותר והרב ר' יוסף בר' יצחק היה או' דכ"ז שהבשר פתוח לפלוט דם מותר לתת עליו בשר מלוח מחדש אע"פ שגמרה פליטה עצמה מכל דבר קודם פליטה השניה כיון שנתנו עליה השלישית וכן לעולם דכ"ז שפתוח לפלוט ולא נחה שעה אחת הוא פולט לעולם כל דם הבא הנבלע בו אבל לאחר שנחה מלפלוט אם נתן עליה אחרת אסורה ולא אמר משרק שריק וגבי דגים דאסירי כי מלחן עם עופות היינו משום דנחו דגים מלפלוט קודם שהתחילו עופות לפלוט ונסתמו דגים מפליטה.
אם עכו"ם או שפחה שבבית ישראל מלגו תרנגולת ולא ראה הישראל ולא ידע הישראל אם בכלי ראשון אסור אי בכלי שני שרי או הדיחו בשר ולא ראה הישראל אי הודח ש"פ ונתנו הבשר בקדירה או מלחו הבשר ולא ידע אי מלח בכלי ואסור או לחוץ או הדיחו קערות שנשתמשו בהן בשר וגם הדיחו קערות חולבות ולא ידע אי הדיחן ישר' יחד או אלה לבדן ואלה לבדן או כל שאר ענינים הדומין לכי ה"ג אם העכו"ם אינו יודע משפט הדבר היאך עושין אז הכל אסור דאולי להקל טרחו עשה באיסור כמו שרגיל לעשות העכו"ם בביתו ואם יודע הכשר דבר והיאך עושים אז הכל מותר אם ישראל יוצא ונכנס דמרתת העכו"ם להקל טרחו ולעשות באיסור פן יראנו הישראל כדתנן אין השומר צריך להיות יושב ומשמר אלא אפי' נכנס ויוצא מותר ובריש (ג') פ' הכל שוחטין שרי מהאי טעמא לאכול לישראל משחיטת כותי שאינו מקפיד על לפני עור לא תתן מכשול ואפי' הכי לא חיישינן שמא שהה שמא דרס ושמא החליד.
רב ששת מלח ליה בשרא גרמא גרמא כל חתיכה רחוקה מחברתה ופריך תרתי וחד מאי טעמא לא משום דפריש דמא מהאי ובלע האי חד נמי פריש ופליט מהאי גיסא ובלע האי גיסא אלא לא שנא והכל מותר אפי' הרבה ביחד אי מטעם דם משרק שריק או מטעם דכבולעו כך פולטו.