לא (א) יהיה בכיסך כתוב בפ' קדושים לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה ותניא בת"כ [קדושים פ' ח'] אם בדין הרי הדין אמור א"כ למה נ' במשפט במדה מלמד שהמודד נקרא דיין שאם שיקר במדה נקרא ע"ס שח"ת סי' פי' עוול משוקץ שנוי חרם תועבה כי בכל אלה נכתב תועבה וכתיב במשקולת כי תועבת ה' כל עושה אלה כל עושה עוול וגורם חמשה דברים מטמא את הארץ ומחלל את השם ומסלק את השכינה ומפיל את ישראל לחרב ומגלה אותם מארצם ומדה זו מדת הארץ במשקל זו טורטוני ותניא בב"ב [דף פ"ט] ובב"מ [דף ס"א] במדה זו מדת קרקע שלא ימדוד לאחד בימות החמה ולאחד בימות הגשמים פי' רבי' שמואל שבימות החמה החבל יבש וקצר יותר מבימות הגשמים ור"ח פי' שבימות הגשמים הקרקע קווץ ובימות החמה מתבקע ומוסיף במדתו, במשקל שלא יטמין משקלותיו במלח פי' רבינו שמואל מפני שהוא מכביד ואין נראה לר"ת [בתו' שם] דהא משמע דבמוכר איירי דומיא דבמשורה שלא ירתיח לכן מפרש ר"ת שהוא מיקל המשקולת ושואב את הכובד, וכן יש בירו' מפני שהמלח שואב את המשקל ובמשורה (ב) שלא ירתיח שלא ישפוך לתוך המדה במקום גבוה כדי שיעלה הקצף אישקומא בלעז ונראה כמלא ולעניין זה יש בה שוה פרוטה כגון בדבר יקר הוצרך ליכתוב לעבור משעת הרתחה כדאמר נמי בפרק איזהו נשך (בבא מציעא דף ס"א) לאו דכתב רחמנא גבי משקלות למה לי לטומן משקלותיו במלח ומקשינן האי גזילה מעליית' הוא ומשני לעבור עליו משעת עשייה והדברים ק"ו ומה משורה שהיא קטנה כ"כ שלשי' וששה יש מהן בלוג הקפידה תורה על רתיחת' שהיא פחות ממאה בלוג ק"ו ברתיחת כלי גדול, [מיימוני פ"ז דהלכות גניבה עיין שם במ"מ] אע"פ שהמודד או השוקל חסר גונב אינו משלם תשלומי כפל אלא משלם לו המדה או המשקל ואין לוקין על לאו זה מפני שהוא חייב בתשלומין, כל שמשהא בביתו או בחנותו מדה חסרה או משקל חסר עובר בל"ת שנ' בפר' תצא לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה בב"ב [דף פ"ט] שאסור אפי' לעשות המדה עביט של מימי רגלים ואע"פ שאינו לוקה ומוכר בה שמא יבא מי שאינו יודע שהיא חסרה וימדוד בה ואין לוקין על לאו זה לפי שאין בו מעשה, [שם] היו המדות והמשקלות של בני העיר חתומות בחותם ידוע וזו המדה או המשקל בלא חותם הר"ז מותר להשהותם לשאר תשמישי הבית ותניא בספרי [תצא] יכול לא יעשה אדם ליטרא רביע ליטרא סאה וחצי סאה ת"ל גדולה או קטנה גדולה שמכחשת את הקטנה ומסקינן בב"ב [דף צ'] שטועין בני אדם ברובע הילכך עושה אדם מדותיו סאה ותרקב [שם] דהיינו חצי סאה ורביע סאה וקב וחצי קב ורובע הקב ותומן פי' ג' ביצים מדה המחזקת שמינית הקב וחצי תומן הם ביצה ומחצה ועוכלא [בדף צ' כל הסוגיא] וכמה היה עוכלא אחר מחמשה ברובע דהיינו ביצה וחומש ביצה כך הגירסא בתוספתא ובפירש ר"ח, אבל לא יעשה קביים שלא יתחלף ברובע הסאה שהוא קב ומחצה ומקשה התלמוד א"כ לא יעשה חצי תומן ועוכלא שהן אינם יתירין זה על זה כי אם חומש וחצי חומש והוא פחות מרביע וכל שכן שנוח לטעות בהן שהרי העוכלא ששה חומשין ואם היה חצי תומן יתר שני חומשין מעוכלא אז היה יתר רביע והוא אינו יתר אלא חצי חומש בל זה פי' ר"ח ועיקר ומתרץ דבמדות קטנות בקיאין בני אדם ולא יבאו לטעות וכן במדות הלח עושה הין וחצי הין ורביעית ההין לוג חצי לוג רביעית הלוג שמינית הלוג דהיינו חצי ביצה ורביע ביצה וחצי שמינית כך הגירסא בתוספתא [היינו בגמ' שם] אבל בספרים שלנו גורס ואחד משמנ' בשמינית ומדה זו שמה קורטב וכן היא בתוספתא שלפנינו [בב"ב דף רס"ג] ואמר ר' חיים כהן אבי אמי שזאת הגירסא עיקר מדגרי' בסוטה [דף ה'] כל אדם שיש בו גסות הרוח עוכרתו ק"ו מים ומה ים שיש בה כמה רביעיות הרוח עוכרתו אדם שאין בו אלא רביעי' לא כ"ש פי' רביעית דם ואומר שם ותלמיד חכם צריך שיהא בו אחד משמנה בשמינית ואם אין אנו גורסי' כאן אחד משמונה בשמינית היכן מצא זה השיעור ואומר אני שאין זה הוכחה שהר"ז השיעור במקום אחר בסוף תוספתא דתרומה [דף ס"ב] גבי תרומת מעשר והבאתיה במצות התרו' [מ"ע קל"ד] וכן במשנה בפ' בתרא דתרומות [דף ס'] ומ"מ שמענו שהיא מדה כדברי זקני' ולא אסרו לעשות רביעית ההין ושלישית ההין אע"פ שמתחלפין זה בזה הואיל והיו במקדש מימות משה רבי' [דיני גזל הגוי בפ' הגוזל בתרא (בבא קמא דף קי"ג)] אחד הנושא ונותן עם ישראל או עם עכו"ם עובד ע"ז אם מדד או שקל בחסר עובר בל"ת וחייב להחזיר, וכן אסור להטעות את העכו"ם בחשבון אלא ידקדק עמו שנ' וחשב עם קונהו ואע"פ שהוא כבוש תחת ידך קל וחומר לעכו"ם שאינו כבוש תחת ידך והרי הכתוב כלל כי תועבת ה' אלהיך כל עושה אלה כל עושה עול ואף על פי לדברי האומר בגיטין [דף קי"א] שגזלו של גוי מותר זהו בגוי שצערו לישראל ואף בזו אין הלכה כמותו אבל בחנם אף הוא מודה שאסור לגזול הגוי והקפידה תורה על גזל הרשעים כמו שנ' ותמלא הארץ המס וכן ראיתי בתוספתא דב"ק הגוזל את העכו"ם חייב להחזיר לו וחמור גזל הגוי מגזל יהודי מפני חילול השם, אמר ר' לוי [בב"ב דף פ"ח] גדול עונשן של מידות מעונשן של עריו' ומסיק [שם כל הסו' בתו'] שעריות איפשר בתשובה כל זמן שלא הוליד ממזר אבל אם הוליד ממזר ה"ז מעוות לא יוכל לתקון כדאמ' ביבמות [דף כ"ד] וגבי מדות שגוזל את הרבים לא אפשר בתשובה דאינו יודע למי ישיב ואע"ג דאמרי' בביצה [דף כ"ט] יעשה בהן צרכי רבים לאו תשובה גמורה היא כיון שאינו משיב לבעלי' אלא מה שאפשר לו לעשות עושה ומ"ע של צידוק המאזני' והמשקלות נתבארו בסמ"ע [מ"ע ע"ב]: