כתוב (א) בפרשת משפטים ונקי וצדיק אל תהרוג, בסנהדרין [דף ל"ג] תניא מניין ליוצא מב"ד חייב ואמר אחד יש לי ללמוד עליו זכות שמחזירין אותו ת"ל ונקי אל תהרוג וזה אע"פ שאינו צדיק שלא נצטדק בב"ד מ"מ נקי הוא מדין מיתה שהרי יש לזכותו, ומניין ליוצא מבית דין זכאי ואמר אחד יש לי ללמד עליו חובה להמיתו שאין מחזירין אותו לב"ד לחייבו ת"ל וצדיק אל תהרוג זה שנצטדק בדין אע"פ שיכול להיו' שאינו נקי אל תהרוג אותו כי לא אצדיק רשע אם מידך יצא זכאי מידי לא יצא זכאי יש לי הרבה שלוחים ליפרע ממנו, ותניא שם [בדף דלעיל] דה"ה חייבי גליות וחייבי מלקיות, ובכלל לאו זה הא דת"ר בפרק אחד דיני ממונות (סנהדרין דף ל"ז) שאומר בית דין לעידי נפשות שמא ראיתם שרץ אחר חבירו לחורבה ורצתם אחריו ומצאתן חרב בידו דם מטפטף והרוג מפרפר א"כ ראיתם אין בדבריכם כלים אין הורגין בעדות זו אלא על פי ראיית שני עדים ועל זה וכיוצא בזה נאמר ונקי וצדיק אל תהרוג כלומר הואיל ויש צד לנקותו ולהצדיקו אל תהרגו: