1
שלא (א) יעלים עיניו מן הצדקה וכל המעלי' עיניו מן הצדקה עובר בל"ת שנ' ולא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון ותניא בספרי [פרשה ראה] יש לך אדם שמצטער אם יתן אם לא יתן פיר' על אימוץ הלב מוזהר אדם כשלבו נוטה לרחם שלא יסוב את לבבו ולא יאמץ להסב הרחמנות מלבו ויש לך אדם שפושט ידו וחוזר וקופצה על זה נאמר לא תקפוץ, והנותן צדקה בעין רעה עובר משום אל ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלהיך וענין הצדקה מפורשת בסמ"ע [מ"ע קס"ב]: