1
שלא (א) יאכל תושב ושכיר בפסח שנ' תושב ושכיר לא יאכל בו ותני (ב) במכילתי' [בא פרש' ט"ו] תושב זה גר תושב שכיר זה העכו"ם ואומר שם רבי יצחק למה נאמרו והלא כתיב כל ערל לא יאכל בו וכל בן נכר לא יאכל בו אלא שאם הוא ערבי מהול או גבעוני מהול שאינו ערל וגם שומר שבע מצות שקבלו עליהם בני נח שאינו בן נכר יכול יאכל בו ת"ל תושב ושכיר לא יאכל בו, לפי ענין זה אין פירושו כתושב ושכיר האמור בתורה [לעיל בל"ת רנ"ד] :