שלא (א) לכשף שנאמר לא ימצא בך גו' ומכשף והמכשף חייב סקיל" והוא שעוש' מעשה שנ' מכשפה לא תחיה דבר הכתוב בהווה והוא הדין למכשף ובפ' ארבע (ב) מיתות [דס"ז] דורש רבי עקיבא שהוא בסקילה כמו שנא' אם בהמה אם איש לא יחיה ובן עזאי ורבי יהודא דורשים סקילה ממקום אחר. ודרשינן נמי התם בלטיהם אלו מעשה כשפים בלהטיהם אלו מעשה שדים למדנו שהשבעת שדים אינו מעשה כשפים אמנם בפרק חלק [דק"א] בספרים ישנים גרסינן אמר רב הונא הלכה כרבי יוסי [הגה"ה כך מצאתי שנמחוק מן הספרים אין שכן באלפסי ובאשרי פ' ד' מיתות ופ' חלק וכן בהג"ה מיימונית בפ' י"א דע"ז משמע דגרסי הלכה אבל ברוב ספרים ישנים מצאתי שיטת הס' כך. ובפרק חלק בספרים ישנים גרסינן א"ר הונא אין הלכה כר' יוסי שאסר לשאול בשדי' אף בחול ואף ר' יוסי לא אסר אלא מפני הסכנה, ותניא בפ' ח׳ שרי שמן ושרי ביצה מותר לשאול בהם אלא מפני שמכזבין] שאוסר לשאול בשדים אף בחול ואף ר' יוסי לא אסר אלא משום סכנה והא דתניא בפרק חלק [שם] דדוקא שרי שמן ושרי ביצה מותרין לשאול בהן מפני שמכזבין שמא אינן שדי', וצריך להתיישב במקרא זה אם לוקין על אזהרותיו מפני שניתן לאזהרת מיתת בית דין דמכשף ואין לוקין על לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין ורבינו משה כתב [פרק י"א דהלכות עכו"ם] דלוקין על אזהרותיו: