סוד פ' סומך ה' לכל הנופלים
וזהו סוד פסוק סומך ה' לכל הנופלים כי הנה זו התבונה אינה אלא אחורי' של הבינה כמו שיתבאר ולכן יש בה קצת אחיזה אל הקליפות ולכן כאשר זו התבונה תתפשט ותרד למטה ממקומה גם ז"א אשר תחתיה יצטרך לרדת ממקומו וגם נוק' תרד למטה ממקומה ואז ג' אלו נקראי' נופלים וכאשר התבונה תעלה למעלה ותעמוד בבחי' אחורי' של בינה עליונה אז גם ז"א ונו"ק יעלו עמה כסדר המדריגות ואז אין הקליפות נאחזות לפי שנתעל' התבונה שהיא אחורי' ועמדה באחורי הבינ' הנקרא' סמך ושם אין יכולת לקליפות וע"י הבינה הנקראת סמ"ך סומך ה' לכל הנופלים הג' הנז'. ונבאר עתה איך התבונה היא אחורי' של בינה וכן ישראל סבא הוא אחורי' של חכמה עליונה הנה נתבאר למעלה כי לפעמי' התבונה עולה ונכללת למעלה עם הבינה ואז אין לקליפות אחיזה בה וסוד הענין הוא כי לעולם כל מי שהוא למטה מחבירו כאשר יעלה למעלה ויכלל בו נעשה שם בחי' אחורי חבירו וכן הענין בתבונ' הזאת כי בעלות' למעלה תהיה בבחי' אחורי בינה עליונה וסוד הענין הוא זו (בדפו"י ע"ד) כי הנה מן האחורי' של הבי' נעשת התבונה ונודע כי כל בחי' אחורי' הוא שם אלהי"ם וזהו סוד מה שאמרו בס"ה כי בינה אע"ג דאיהי רחמי מסטרהא נפקי דינים פירוש כי היא בעצמה רחמי אבל מסטרה' שהם האחורי' שלה אשר בצדדיה לצד האחורי' משם נפקי דינים שהיא התבונ' שיצאה משם ויש בה התעוררות הדיני' ולכן דע כי בכ"מ שתמצא בס"ה שם אלהים בבינ' אינו אלא בזה התבונ' והיא הנקרא' בכ"מ אלהי"ם כי מבחי' האחורי' הנקראים אלהים נעשת וגם זה הטעם שיש אחיזה חל הקליפות בה להיותה בחי' אחורי' שהם דינים אבל אין זה אלא ברדתה למטה ממקומה כנז' אבל כשתעלה למעלה ותהיה בבחי' אחורי' אל בינה עליונה אז אין לקליפות אחיזה בה:
ונבאר ענין אלו הב' בחי' שהם פני' ואחורי' של בינה עליונ' כבר נת' אצלינו כי חכמה הוא הוי"ה דע"ב דמלוי יודי"ן וכן בינה העליונה היא אהי"ה במלוי יודי"ן וזו היא בחי' הפני' שלהם אבל בחי' האחורי' של הבינה העליונה הם ק"ך צירופים (עיין בע"ח ספ"ו מש' או"א) שיש בשם אלהים כנודע והם בגי' סמ"ך שהיא בחי' בינה כנז"ל הנקראת סמ"ך. אמנם אעפ"י שבכל הי"ס שבבינ' יש בהם י' אחורי' של אלהי"ם כנז' עם כ"ז בחי' ק"ך צירופים דשם אלהים אלו אינם ניכרי' ונגלי' בה אלא מן מקום החזה שלה ולמטה באחורי הד' תחתונות שבה שהם ת"ת נה"י שבה ובכל בחי' מארבעת' יש שם ל' צירופים של אלהים נמצא ד' פעמים ל' הם ק"ך וזהו סוד פסוק ארך היריעה האחת ל' באמה ורחב ד' באמה נמצא שהם ד' פעמים ל' הם ק"ך צירופים הנזכר ואם תחבר ד' עם ל' יהיו דל וזהו סוד פסוק ואם דל הוא ואין ידו משגת פי' כי כאשר אלו הק"ך צירופים שהם ד' פעמים ל' כמנין ד"ל נמשכים למטה בתבונה הנקראת אם הבנים כמבואר אצלינו לפי שהיא המתפשטת תוך ז"א בסוד מוחין בתוכו אז היא דלה ואין ידה משגת אל תקרי ואם דל הוא בחירי"ק אלא ואם דל בציר"י תחת האלף והנה נתבאר כי הפנים של בינה הם אהי"ה ונודע כי אהי"ה מתחלף בשם בוכ"ו שהוא בגי' ד"ל להורות כי מזה השם נמשכו האחורי' הנז' שהם ק"ך צרופי אלהי"ם שהם ד' פעמי' ל' ואח"כ זה השם העולה דל מתפשט עד התבונה כמו שנתבאר:
(א"ש עוד מצאתי טעם אחר למה הבינה נקרא א"ם הוא לפי ששם אהי"ה הוא בבינה כנודע והנה אם תמלא שם אהי"ה ביודי"ן או באלפי"ן יהיו בו מספר מ"א אותיות כמנין אם בפשוט ובמלוי ובמלוי המלוי ולכן נקראת הבינה אם הבנים אימא עילאה): עוד דע כי בפרצוף הנקר' בינה עילאה יש בה בחי' שם אהי"ה דיודי"ן בשלש ראשו' שבה והוי"ה דס"ג בשבע' תחתונות שבה וכן עד"ז הוא בפרצוף השני הנקרא תבונה ועתה נחזור לדרושינו ונבאר איך מהם נעש' התבונ' הנה האמת הוא כי האחורי' של ד' ראשונות של בינה מהם נעשו ד' ראשונות של התבונה בבחי' פנימיות ומן האחורי' של ו' קצוות דבינה נעשו ו' קצוות עצמם פנימיים של התבונה האמנם כאשר אלו הק"ך צירופים של אלהים שהם האחורי' של בינה נתפשטו למטה ומהם נעשים התבונה אינם ניכרים בפנימיות שלה אלא באחורי' שלה ושם הם מתגלי' כמו שנבא' אבל פנימיות' היא בחי' אחורי' של אהי"ה דמלוי יודי"ן של הבי' כנז"ל ואלו האחורי' הם בגי' קדמ"ת וכשנתפשטו למטה אלו האחורי' מהם נעשת התבונה בבחי' פנימיות ועד"ז גם האחורי' של הוי"ה דיודי"ן שבחכמה שהם בגי' מקדם נתפשטו למטה ומהם נעשה ישראל סבא בבחי' פנים ממש והנה ישראל סבא ותבונ' מזדווגים שניהם למטה בבחי' שני שמות אלו שהיו למעלה בבחי' אחורי' של חכמה ובינה העליונים וכאן נעשים בחי' פנים בישראל סבא ותבונה ולכן תראה כי שני אחורי' אלו הזכר בגי' מקד"ם והנוק' בגי' קדמ"ת שהם סוד פסוק וישכן מקד"ם לגן עדן וגו' ובסוד קדמ"ת עדן וכו' לרמוז כי מה שהיו למעלה בבחי' אחור נעשו למטה בחי' קדם שפירושו פנים כמו שאמר הכתוב אחור וקדם צרתני גם תסתכל כי אחורי הזכר העולה בגי' מקדם הוא ג"כ בגי' פק"ד לרמוז כי ע"י שם זה ישראל סבא מזדווג למטה עם התבונה ופוקד אותה בסוד הזווג וכבר נתבאר כי אעפ"י שאמרנו שהאחורי' של הבינה הם אחורי' דאהי"ה במלוי יודי"ן העולי' קדמ"ת זהו כשמתפשטי' למטה בבחי' פנימיות התבונה אבל הם עצמם האחורי' של הבינה הם הק"ך צרופים של אלהים שהם בגי' סמ"ך כנז' ואחר שנתבאר בחי' פנימיות של התבונה נבאר ענין האחורי' שלה הנעשים מן ק"ך צירופים של אלהים שנתפשטו בה מן הבינה מבחי' אחורי' שלה כנז"ל ואמנם נתבאר לעיל כי אלו האחורי' של בינה לא נתגלו בה רק בארב' תחתונות שבה ולכן נתחלקו לד' פעמים שלשים אמנם כאן בתבונה מתגלים יותר מלמעלה והוא מספי' הגבורה שבה לפי שגם הגבורה יש בה שם אלהי"ם אבל בחסד שבה לא התחילו להתגלות להיותו חסד באופן שכאן מתחלקים לחמשה חלקים כנגד חמשה ספי' שהם גתנה"י והנה הם חמשה פעמים כ"ד כ"ד צירופים והענין הוא כי כ"ד צירופים מהם הראשונים מתחילי' באות אל"ף וכ"ד השניים מתחילים באות ל' וכ"ד השלישים באות ה'. וכ"ד (בדפו"י נ"ג ע"א) הרביעיים מתחילים באותי' וכ"ד הה' מתחילים באות מ' ונמצא כי בספי' הגבו' הם כ"ד צירופים המתחילים באות א' ועד"ז בשאר הה' מדריגות והנה כפי הנז"ל נמצא כי כל בחי' מאלו הה' נק' שם א'של אלהים לפי שכל הכ"ד צירופים הם מדריגה א' ונחשבים לשם א' של אלהים ובה' המדריגות יהיו ה' שמות אלהים. עוד טעם ב' כי אלו הכ"ד צירופים שבמדריגה האחת עם הכולל שלהם הם כ"ה והנה גם שם אלהים הוא ה' אותיות וכל אות כלולה מכל הה' הרי הם כ"ה ג"כ והרי איך כל בחי' כ"ד צירופים נק' שם א' של אלהים ונמצא כי הה' מדריגות הם ה' שמות אלהים שהם בגי' ת"ל ואם תוסיף עליהם שם בוכ"ו הנז"ל שהוא שרש כל הדינים והאלהים הנז' יהי' הכל בגי' תבונ"ה עם הכולל והרי איך כל בחי' כ"ד נרמזים בתבונה כל הק"ך צירופים של אלהים עם שרשם שהוא בוכ"ו שהוא בגי' ד"ל שפירושו ד"פ ל' שהם ק"ך צירופי' הנמשכים ממנו כנז' והנה משה רבינו ע"ה היה כולל כל אלו הק"ך צירופים של אלהי"ם בסוד בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים פי' כי משה שהוא בגי' בשג"ם כנז' בספר התיקונים היו ימיו כמספר ק"ך שנה שהם הצירופים הנז' שהיו מתחלקים בו ע"ד הנז"ל בבינה עליונה שנתחלקו לד' מדריגות לבד כל מדריגה מן ל' צירופי' שהם ק"ך ע"ד שביארנו בשם בוכ"ו הנז"ל והנה הם ד' שמות אלהים שהם בגי' מש"ד ועם הכולל הוא משה: