דרוש ו' על הנז"ל יבאר בו כי התבונ' נכנסת בתוך ז"א בסוד המוחין שלו
הנה נת"ל כי התבונה נכנסת תוך ז"א בסוד המוחין שלו ובארנו כי כשנכנסים בו המוחין דאימא בלבד אז אק התבונה נכנסת בתוכו אלא מן השליש התחתון של ת"ת שבה בלבד עם הנה"י שלה ואז שעור הכתר של ז"א הוא שליש אחרון של ת"ת דאימא בלבד וכשנכנסים בו גם מוחין דאבא יהי' שעור הכתר של ז"א ב' שלישים התחתוני' של הת"ת דאימא. גם נת' כי זהו סוד אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה כי הנה"י של התבונה הנקראת מ"י מסתלק הפנימיות והרוחניות שבתוכם למעלה והכלים לבד של הנה"י הם הנכנסי' תוך ז"א כי בתוך הכלים האלו מתלבשים המוחין דז"א שהם הרוחניות שלו ואח"כ נכנסים הכל תוך ז"א וזהו סוד מ"י הממית עצמו עלי' שהוא על סבת התורה שהוא ז"א ונמצא כי הכלים של נה"י דאימא נעשי' ממש גוף דז"א ועצמותו אבל הרוחניות שבתוכם שהיא רוחניות התבונה נשארה למעלה מז"א ופשוט הוא כי בהיות התבונה תוך ז"א אינה יכולה להזדווג עם ישראל סבא והנה זווגייהו לא פסיק לעלמין כנודע ולכן נשאר הרוחניות שבנה"י שלה למעלה כדי שע"י כן יהי' כח בתבונה לחזור להמציא כלים חדשים אחרים לנה"י שלה באופן שתשאר התבונה למעלה מז"א שלימה בפרצוף שלה בכל י' ספירותיה ועי"כ תוכל להזדווג עם ישראל סבא ולא יפסק זווגייהו תדיר למעלה מחוץ לז"א ופשוט הוא שאין כח ויכולת ברוחניות של נה"י דתבונה שנסתלקו למעלה להאציל כלים אחרי' חדשים ממש זולתי אותם שנבראו להם בעת אצילות' אבל הענין הוא כדוגמת הגדלת איברי גוף הקטן כי הלבושים והכלי' העליונים של מחצית עליון של התבונה נגדלים ומתארכים עד שמלבישי' גם את עצמות ורוחניות הנה"י שבה למטה ונמצא שהכלי' העליוני' צריכים ליגדל כפלים ממה שהיו כדי שיספיקו להלביש את הרוחניות של מחצית התחתון של התבונה. ונבאר סדר הגדלתם בכפלים הנה נת' למעלה כי לפעמים אין ז"א לוקח מן הת"ת דתבונה רק שליש תחתון לצורך הכתר שבו והנה אז צריך שיכפלו כשיעור מה שנכנס בתוך ז"א והוא כי הנה נכנס בז"א שליש מדת הת"ת וד' מדות אחרות שהם ת"ת נה"י מלכות שבתבונה ובשיעור הזה צריך שיוכפלו למעלה כיצד הנה ב' שלישים תחתונים של הבינה שבה וג' מדות אחרות שהם דעת חו"ג וב' שלישים עליונים של הת"ת שבה הרי הם ד' מדות ושליש ואלו גדילים ונכפלים כפלים ממה שהיו ונעשים ח' מדות ושני שלישי' חצים לצורך עצמם וחצים לצורך ד' מדות ושליש החסרים ממנה שנכנסו בתוך ז"א ונמצא כי לצורך הנז' צריך שלא יקח ז"א לצורך הכתר שלו רק שליש תחתון של הת"ת דתבונה אבל אם היה לוקח ב' השלישים נמצא שנכנסו תוך ז"א ד' מדות וב' שלישים והיו צריכין למעלה ליכפל ד' מדות וב' שלישים אחרים ונמצא כי כל ספי' הבינה דתבונה היתה צריכה גם היא להכפל ולהתחלק חציה לעצמה וחציה להשלים החסרון שנכנס בז"א והנה דבר זה הוא חסרון ונזק גדול לפי שיש לנו הקדמה א' והיא כי כמו שאו"א האמתיים שהם ב' ספי' חו"ב שבי"ס הכוללית כל עולם האצי' זווגיהו תדיר ולא פסיק לעלמין ושניהם שוים בקומת' וכחדא נפקי וכחדא שריין כנודע כי היות שניהם שוים בקומתם לכך זווגייהו תדיר ולא פסיק משא"כ בזו"ן להיות שנוק' אינה שוה אליו ויש פעמים שיש לה חסרון ואז אינה יכולה להזדווג עמו ולכן זווגייהו (בדפו"י ע"ב) לזמנין ולא הוי תדיר וכמו שהענין הזה הוא באו"א הנז' כך הוא בכל חו"ב שבעולם האצי' בכל פרטיות שיש בהם ונמצא כי גם חו"ב שבי"ס אימא עצמה הם שוות במציאותם ובקומתם והוי זווגיהו תדיר והנה אם כל הבינה של אימא היתה צריכה להגדיל ולהכפל כפלים כדי להשלים חסרון מה שנכנס בז"א הוכרח שבינה תחסר כחה מכח חכמה דאימא לפי שחכמה דאימא שלא נכפלה וכל כחה נשאר בה יש בה כח ותוספת מעלה מן הבינה אשר חצי כחה ניתן לה להשלים חסרון התחתון כי אעפ"י שאמרנו שהגדילם כפלים ודאי שנתמעט אור שלה מבראשונה ע"י תוספת הגדול שהוצרכה ליגדל וא"כ תהיה גרועה מן החכמה ותפסק זווגייהו ולכן הוצרך שלא תשתנה כלה. אמנם ישאר שליש העליון שבה שלם בכחו שלא ישתנה מדריגתו וכיון שבאותו השליש תהיה שוה אל החכמה יספיק לכשיהיה זווגייהו תדיר והטע' הוא כנודע שהבינה נקראת ה' עילאה שציורה ג' קוים ימין ושמאל ואמצע ונמצא כי בהיות השליש העליון שבה קיים בשלימותו הרי ג' הקוים קיימים בשלימותם בבחי' חב"ד שבה שהם ג' קוים וכיון שהג' קוים ניכרים בראשיתם ששם הוא עיקרם אין צורך שיוכרו הג' קוים בב' השלישים התחתונים שהם ו"ק תחתונות שבה שאינם חשובים בערך ג' ראשונות. ועוד כי מלבד זה הנה אפי' אלו השלישים התחתונים אינם משתנים מכמות שהיו אלא לצורך ולהכרח כדי להשלים החסרון של נה"י דאימא. גם טעם שני קרוב אל הנז"ל והוא כי ג' ראשונות חשובות כאחת ולכן אם כל הבינה תשתנה ממציאותה נמצאת שאינה חשובה במעלתה אל הב' הראשונות אבל כשישאר על הפחות העליון שבה שהוא היותר מעולה כנז' קיים בכחו ובשלימותו הרי בבחי' זו תהיה שוה אל הב' הראשונות ויהיו שלשתם חשובות כאחת הכלל העולה בי לטעמים האלו הוצרך שהכתר של ז"א לא יהיה רק מבחי' שליש התחתון בלבד של הת"ת דאימא כנז"ל: