דרוש בענין ההוי"ה שהיא חסד ורחמים
ענין ההוי"ה שהיא חסד ורחמים כנודע הענין הוא כי ההוי"ה בין בבחי' הפנימי' בין בבחי' האחורי' היא שוה לפי שהנה ד' אותיותיה הפשוטו' שהם הפני' שלה הם בגי' כ"ו גם האחורי' שלה הפשוטים (א"ה צ"ל המלאי' ועי"ש או"א פ"ז) יש בהם כ"ו אותיות וכן הפני' שלה במלוי יודי"ן היא בגי' חסד גם האחורי' שלה הפשוטי' הם בגי' חסד הרי שם ההוי"ה היא חסד בשתי בחינותי' פני' ואחור גם היא שוה במספ' א' בפנים ובאחורי' וז"ס אני ה' לא שניתי. (א"ש וכנגדו בגבורה):
דרוש בענין השיר שהוא הגבורה ענין השיר כבר ידעת כי היא מסטרא דגבורה שהם הלוים בעלי השיר וסודו נרמז בפסוק בשוא גליו אתה תשבחם הנז' בס"ה בפ' לך לך והענין הוא כי כאשר הגלי' התחתוני' מתעוררי' לעלות למעלה לטרוף טרפם ומזונות' אתה תשבחם בהוא בוצינא דקרדינותא שרש כל הדיני' וכל הגבורות והיא ניתנת בהם קצבה ואומרת להם עד פה תבא ולא תוסיף כנודע כי כל המדות הם בסוד בוצינא דקרדינותא כי החסד בטבעו להתפשט כמו המים אבל הגבורה והדינים נותנת קצבה כפי הראוי לכל אח' ואח' וכפי בחי' הגלים היא מניחם לעלות בסדר המדריגות ויש עולים מדריגה ויש שעולים שתים וכן יש שיורדים מדריגה אחת ויש שיורדים שתים וכו' וזהו ענין פרקי השיר שהיו מכוונים בהם הלוים שהיו עולים ויורדים במדריגת הקול ונמצא כי כל בחי' השיר ומדריגותיו להעלות הקול או להורידו הכל הוא ע"י בוצינא דקרדינות' ולכן השיר היא בחי' הגבורה ודע כי כאשר אלו הגלים יתעלו למעלה למעלה עד מקום שערות העליוני' בראש או בזקן או יהיו אותם השערות בחי' הנימין של הכנור ויהיה השיר ע"י הכנור ההוא וענין זה ארוך אין כאן מקומו: עוד דע כי השיר הוא בגבורה כאמור ולכן הלוים משורריי והפ' אמר ואתה מושל בכל ובידך כח וגבור' ובידך לגדל ולחזק והנה שם בן מ"ב יש בו ג' פעמים י"ד והם ג' ידות כמבואר אצלינו והנה כאשר אור העליון נמשך אל ספי' הכתר עליון אז בוצינא דקרדינותא שהוא דין נותן מדה וקצבה ואומר עד פה תבא ולא תוסיף ופה ישית בגאון עוזך וכיון שע"י כן מתעכב האור מלירד דאינו נמשך כפי כחו למטה אז החכמה משתוקקת לעלות והאור רוצה לירד ואלו הם קולות השיר זה עולה וזה יורד: