דרוש גדול בענין עץ הדעת טוב ורע ואגב יתבאר ענין אחו' באחו' מה עניינו וסוד המזוזה
וכבר הודעתיך כי התחלת קומת פרצו' רחל נוק' דז"א הוא באחורי החזה דז"א אשר עד שם הוא סיום היסו' דאימ' שבתוך ז"א והנה מן החס' המגולה בת"ת דז"א כי שם התחילו החסדי' להתגלו' ומשליש הח' אשר שם (בדפו"י לו ע"א) ממנו נעשה הכת' של נו"ק ומב' חסדים המגולי' שבנצ' והוד נעשו חו"ב שלה ומן הה' גבו' המתקבצות ביסוד דז"א נעשה הדעת שלה ואחר התקבץ הה' גבו' בדעת שבה אז יורדות ומתפשטו' בגופא מחסד שבה עד הוד שבה כדמיון הה' חסדי' המתפשטות בגופא דז"א והנה עץ הדע' טו"ר הוא בזו"ן ואמנם בז"א הוא ממקום סיום היסוד דאימא שהוא מן החז' ולמטה כי משם ולמטה מתגלים החסדי' בגילוי גדול ולכן אפשר אל החצוני' לינק ולהתאחז בחסדים ההם המגולי' ולכן משם ולמטה בז"א נקרא רע של עץ הדע' כי החסדי' הם בחי' הדעת דז"א כנוד' ואמנם בחי' החסדי' שבז"א מן החזה ולמעלה אשר הם מכוסים ביסוד דאימא נקראים טוב כי אין הקלי' הרעות יונקים מהם וסבת יניקת הקלי' משם הוא לפי שהחסדים שהם האורות שבז"א הם שם מתגלים בגלוי ומשם כיון שנפתחו הם בולטים ויוצאים אל האחו' שבו וכיון שיוצאים אל האחו' יש כח אל החיצוני' לינק משם משא"כ בהיות' מכוסים תוך היסוד דאימ' שאינם יכולי' לעבור ולצאת אל האחו' ואמנם אף במקום הגלוי אינם יכולים לינק מצד פנים דז"א כלל אלא מצד האחו' מן אורות של החסדי' הבולטי' ויוצאי' לצד האחו' וזכור זה היטב כי אין אל החיצוני' אחיזה אלא באורות החסדי' אשר נהפכי' יוצאים אל האחו' ולא כמאירים אל הפנים וכ"ז אינו אלא במקום גלוי של החסדי' שהוא מן החזה ולמטה וצריך שנקדי' לך הקדמה אחת והיא כי נודע כי גם את זה לעומת זה עשה אלהים וכמו שיש זו"ן דקדושה כך יש זו"ן דקלי' והזכר יונק מן הזכר והנק' מן הנקב' לפי שהזכר של הקלי' הוא יותר דק וזך ועליון מן הנקב' שלו ולכן הוא יונק מז"א עצמו דקדוש' מן האחו' שבו כנז' ונוק' דקליפה יונקת מן האחו' של נוק' דקדושה ואמנם לא יעלה בדעתך שחס ושלום הקלי' של עולם האצי' שולטי' ועולים עד המקומות הנז' אך כונתינו לומר שהשפע שלהם נמשך להם מן המקומו' הנז' עד למטה במקום של הקלי' עצמם. עוד צריך שתדע כי אין המקומו' הנז' שוים כי הנה הז"א של הקלי' יונק מן מקום הרע של ז"א כנז' מן החזה שבו ולמטה אך הנקב' של הקלי' יונקת מן הרע של הקדוש' של הנוק' ממקום הטבור שלה ולמטה שהוא שליש האחרון של הת"ת שבה וטעם זה הוא במה שנבאר לך תחלה ענין מקום הטוב ומקום הרע של הז"א ענין מקום הטוב ומקום הרע של נוק' ונתחיל בז"א. דע כי אחיזת הקליפה בז"א הוא שני שלישי הת"ת התחתונים שהוא מקום המגולה כנז"ל אך לא בכלו רק במה שהוא כנגד הראש של הנקב' כי הנה אחורי הראש אינם שטוחים אלא עגולי' ואינם מתדבקים לגמרי באחורי הת"ת דז"א להיותם עגולים ובאותם ב' צדדי הראש מימין ומשמאל שהם נפרדים ואינם נדבקין היטב בת"ת דז"א ונשארי' בחי' ההם שבת"ת מגולי' בלתי מכוסין בראש הנקב' ושם אחיזת הקלי' גם נודע כי שארית גופא דנוק' אין כלו מתדב' באחו' גופא דז"א רק הגוף שלה בלבד אמנם זרועותיה וידיה ושוקיה ורגליה אינם מכוונו' עם הזרועות והשוקי' שלו להיות שיעור קומתו וקומתה בלתי שוים וכיון שאינם מכוונות א"א להם להתדבק ולכן הם נשארי' בלתי חבור ודבוק כלל עם אחו' ז"א וזהו סוד מה שביארו בס' הזו' ובס' התיקונין על פסו' וכנפיהם פרודות מלמעל' וגו' הנאמר ביחזקאל ואמרו שם דדכר ונוק' אינון מתפרשאן בדרועין ובידין ובשוקין וברגלין דא מן דא והנה באחורי ז"א באותן המקומו' שכנגד התפשטות זרועות ושוקין של הנקב' שאינם מתדבקות עמו שם ג"כ נאחזים החצוני' וכל אלו הבחי' הם נקראי' עץ הדעת רע בז"א על שם שהקלי' הנקראת רע נאחז' שם:
ונבאר עתה מלת טו"ר שבז"א מה ענינם הנה נת' כי הוי"ה דמ"ה דאלפי"ן היא בז"א העולה בגי' אד"ם. ואם תכה יו"ד פעמי' ה"א יעלה בגי' ק"ך אח"כ תכה ג"כ ה"א פעמי' וא"ו יעלה בגי' ע"ח אח"כ תכה כן וא"ו פעמים ה"א אחרונה יעלו בגי' ע"ח סך הכל בגי' רע"ו אותיו' ורע וזהו ועץ הדעת טוב ורע והענין הוא במה שהודעתיך כי כל בחי' הכאת האורות זה בזה היא בבחי' האחור' כי האורות מכים זה בזה וע"י הכאתם ופגישתם זה בזה מתנוצצי' ויוצאים מהם ניצוצו' אל צד האחור' ושם נעשים כמנין ורע להורות אחיזת הקליפות בהם ומלת טוב הוא כך כבר הודעתיך כי המלוי לבדו של הוי"ה דאלפי"ן דמ"ה בגי' י"ט כמנין חוה שהיא נוקבא דאדם שיצאה ממלוי הוי"ה דמ"ה גם שני אותיות האחרונות שהם וא"ו ה"א עולים בגי' י"ט והטעם הוא לרמוז על חוה נוקביה ששעור קומתה הוא מן הת"ת דז"א ולמטה אשר שם בחי' ב' אותיות הנזכ' כי שתים הראשונות הם בראשו דז"א והנה אם תסיר שני אלפי"ן שבמלוי שני אותיות האחרונות הנזכרי' אשר כנגדם עומדת רחל שהיא חו"ה באחור' וכאשר אין שני אלפי"ן אלו שהם סוד שני אורות אינם יוצאים לצד האחור' אז נשאר בגי' טו"ב כיון שאינם יוצאים לצד האחור ואין הקליפות יונקים מהם והרי נתבאר מלת עץ הדעת טוב ורע בז"א עצמו וגם בשם ההוי"ה אשר בו ונבאר עתה בחי' טוב ורע שבנוקבא דז"א דקדושה אשר ממנה יונקת נוקבא דקליפה כנז"ל הנה הה' גבורות המתפשטות בחסד שבה עד הוד שבה (בדפו"י ע"ב) הם עץ הדעת טוב ורע אשר בנוק' כדוגמ' החמש חסדים שבזכ' שהם עץ הדע' שבו כנז"ל כי הדעת של הזכר עיקרם חסדים ושל הנקב' גבורו' והנה כמו שהחסדי' של הזכר היו קצתם מכוסי' תוך היסוד דאימא ושם נקרא טוב וקצתם מגולים ונקראי' רע כן הדבר בגבורו' הנקבה כי הנה תחלה היו מקובצות תוך היסוד של הזכר ובאחור' של היסוד דז"א שם הוא ממש קו אמצעי דעת ת"ת ויסוד דנוקבא כנודע והנה בהתנוצץ האורות ההם מן היסוד דדכור' אל הנוקבא יש בו שני בחי' גם כן כי הנה נתבאר שהיסוד דז"א מסתיים עד כנגד מקום הטבור של הנקבה העומדת עמו אחו' באחו' לפי שהיסוד הזכר הוא יותר ארוך ומתפשט מן היסוד של אימא כנודע ולכן הגבורות שבנקב' המתפשטות עד הטבור שבה הם עוברים דרך מסך כלי היסוד דז"א ומאירי' בה ונקראים אורות סתומים ומקו' זה הוא נקרא טוב ומשם ולמטה שהוא שליש תחתון דת"ת שבה וגם הנצ' והוד שבה הם אורו' מגולי' ונקראי' רע ונבאר עתה ג"כ מלת טוב ורע שבנקבה כדרך שנתבאר בזכר. הנה נודע כי ג' הגבורות המתפשטות בחג"ת של הנקבה כבר באו ממותקות מכאשר היו בתחלה עומדו' תוך היסוד דז"א ע"י ג' החסדי' המגולי' דת"ת נצ' והו' דז"א וב' גבורו' תחתונו' דנצ' והו' דנוק' לא נתמתקו ביסוד דז"א דרך ירידת אור ישר של החסדי' אכן עם כ"ז אח"כ ע"י חזרת עליית ב' החסדים באור חוזר ממטה למעלה בהיותם בתוך היסוד דז"א קבלו אלו ב' הגבורות קצת מיתוק ולא לגמרי ונמצא כי בהתנוצץ הגבור' בגופא דנוקבא ג"כ אותו הכח של המתוק של החסדי' שמתקו את הגבורות כנז' נתערבו יחד ונתפשטו בנקבה ונמצא עתה היות גבורות וקצת אור החסדי' מעורב' בגופא דנוק' והנה המתוק של ג' החסדי' הם ג' הויות שבהם י"ב אותיות ואמנ' הגבורו' המתמתקו' בבחי' אור ישר או אור חוזר הם ה' כנז"ל והנה י"ב וה' הם בגי' טו"ב ואם תשאל מפני מה הגבורות נרמזו בדרך כלל והחסדי' נרמזו בדרך פרט בבחי' האותיו' שבכל הוי"ה שבהם. והתשובה היא לפי שעיקר הטוב הוא מן החסדי' הנקראי' טוב כנודע והם הממתקי' את הגבורו' ולכן נרמזו דרך פרט כי הם הממתקי' והמטיבי' את הגבורות אמנם הגבורות שהם מקבלות מתוק והטבת החסדי' די לנו כשנמנה אות' דרך כלל. הכלל העולה הוא כי בחי' החסדי' והגבורות שבנקבה שהם מבחי' המוחין דגדלות שהם בחי' שמות של הוי"ה כנוד' כל אלו נקראים טוב ואין אחיזה בהם אל הקליפות ואמנם יש בחי' ג' מוחין דז"א דקטנות שבבוא המוחין דגדלות בראש ז"א ירדו הם ירידה אחר ירידה עד שירדו ביסוד שבו כנודע והנה אלו המוחין הם ג' שמות של אלהים ואין מי שימתק' כמו שנתמתקו הגבורות של הגדלות כנז' ולכן הם דינים קשים ולכן יונקים החיצונים מהם ונקראי' רע והוא באופן זה כי הנה ג' אלהים הם בגי' רנ"ח ובכל אחד מהשלשה יש בו בפשוטו ובמלואו ח"י אותיות שהם ה' וי"ג כנודע ואם תצרף רנ"ח עם ח"י יעלו בגי' רע"ו שהם אותיות ור"ע: