הקדמה ג' והיא זאת בענין תכלית כונת בריאת העולמות ונבאר שני חקירות גדולות נתעסקו בהם המקובלי' החקירה הראשונה הוא מה שחקרו החכמי' הראשוני' והאחרוני' לדעת סבת בריאת העולמות לאיזה צורך היתה ונמנו וגמרו אומר כי הסבה היתה לפי שהנה מוכרח הוא שהקב"ה יהיה שלם בכל הפעולות ובכל השמות ובכל הכינויים של גדולה ומעלה וכבוד והנה אם לא היה מוציא פעולותיו וכחותיו לידי גלוי פועל ומעשה כביכול לא היה נקרא שלם לא בפעולותיו ולא בשמותיו ובכינויו כי הנה השם הגדול בן ארבע אותיות הוי"ה מורה על הוראת היות הוייתו יתברך נצחיית וקיימת לעד היה לעבר והווה ויהיה לעתיד טרם הבריאה ובזמן קיו' הבריאה ואחר התהפכותה אל מה שהיה ואם לא נבראו העולמות וכל אשר בהם לא תוכל להראות אמיתת הוראת הוייתו יתברך הנצחיית בעבר והוה ועתיד ולא יהיה נקרא בשם הנזכר וכן שם אדנ"י נקרא כן להורות (בדפו"י ע"ד) היות לו עבדים והוא אדון עליהם ואם אין עבדים לא יהיה נקרא בשם זה ועל דרך זה בשאר השמות כלם וכן בענין הכינויים אשר אליו יתברך כגון רחום וחנון ארך אפים וכו' לא יקרא בשמות אלו זולתי בהיות נבראים בעולם ובהיותו מרחם עליהם יקרא רחום ובהאריך אפו עליהם יקרא ארך אפים ועל דרך זה בכל הכינויים ונמצא כי בהיות העולמות והנבראים אז פעולותיו וכוחותיו יוצאים לידי פועל גלוי ויהיה אז נקרא שלם בכל פעולותיו ובכל שמותיו ובכל כינוייו והכחות בלי שום שינוי וחסרון כלל חלילה וחס. וכבר נתבאר טעם זה בספר הזוהר בפרשת פנחס ברעיא מהימנא דף רנ"ז ע"ב וזה לשונו פקודא תליסר דא קריאת שמע ואית למינדע דאיהו אתקרי חכם בכל מיני חכמות ומבין בכל מיני תבונות וכו' אלא דקודם דברא עלמא אתקרי איהו בכל אילין דרגין על שם בריין דהוו עתידין להבראות דאי לאו בריין דעלמא אמאי אתקרי רחום דיין אלא על בריין דעתידין ובגין כך כל שמהן אינון כינויין דיליה על שם עובדין דעלמא וכו' אוף הכי מארי עלמא קודם דברא עלמא ובריין דיליה למאן אתקרי רחום וחנון או דיין וכו' אלא כל שמהן דיליה אינון כינויין ולא אתקרי בהו אלא על שם בריין דעלמא וגם בפרשת בא אל פרעה ברעיא מהימנא דף מ"ב ע"ב וזה לשונו אבל לבתר דעבד האי דיוקנא דמרכבה דאדם עילאה נחית תמן ואתקרי בההוא דיוקנא הוי"ה בגין דישתמודעון ליה במדות דיליה וקרא א"ל אלהי"ם שד"י צבאו"ת אהי"ה בגין דישתמודעון ליה בכל מדה ומדה איך יתנהיג עלמא בחסד ובדינא כפום עובדיהון דבני נשא דאי לא יתפשט נהוריה על כל בריין איך ישתמודעון ליה ואיך יתקיים מלא כל הארץ כבודו:
החקירה השנית היא קרובה אל שאלת מה לפנים מה לאחור הנזכר במסכת חגיגה פרק אין דורשין במשנה א' וזה לשונו וכל המסתכל בארבע דברים אלו ראוי לו כאלו לא בא לעולם מה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור ולהיות שאלה זו עמוקה מאד גורמת סכנה עצומה אל הבא בחקירת עניינה כנזכר ע"כ לא נרחיב ידינו בביאור ולא נעמיק מאד בחקירתה אבל נכתוב בה ראשי פרקים כמציץ מן התרכים בלי הסתכלות אל הדברים העמוקים. והמשכיל על דבר זה ימצא טוב טעם ודעת אם ישית אליו לבו. הנה החקירה הזאת היא מה ששואלים החוקרים לדעת מדוע בריאת העולם היתה בזמן שהיה ולא קדמה ולא איחרה קודם לכן או אח"כ והענין בקיצור נמרץ בהעלם גמור הוא זה בהיות כי נודע ומפורסם כי האור העליון הלא הוא נקרא אין סוף ושמו מוכיח עליו שאין בו תפיסה לא במחשבה ולא בהרהור כלל והוא מופשט ובלתי מושג מכל המחשבות העליונות והוא קדם אל כל הנאצלים והנבראים והנוצרים והנעשים והוא אשר המציאם והאצילם ולא היה בו התחלה וראשית כי תמיד היה נמצא וקיים לעד ולנצח נצחים והנה אח"כ עלה ברצונו הפשוט ונשתלשל ממנו אצילות אחד המאור הגדול מכל המאורות הנקרא אדם קדמון לכל קדומים כמו שיתבאר לקמן בעזרת האל ואח"כ נשתלשלו ממנו המאורו' הגדולים הנתלים באדם קדמון הנזכר והם מיני אורות רבים יוצאים מתוכו ומאירים חוצה לו סביבותיו מהם יש מן המוח שלו והגלגלת שלו ומהם מעיניו ומהם מאזניו ומהם מחוטמו ומהם מפיו ומהם ממצחו ומהם סביב גופו שהוא בחינת שבעה תחתונות שבו אשר סביבותיהם אורות רבים מאירים נתלים בהם הנקראים עולם הנקודים ואח"כ נשתלשלו ממנו ארבעה עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה הנזכרים תמיד בספר הזוהר והתיקונין ואמנם אצילות אדם קדמון הנזכר ומכל שכן אצילות שאר כל האורות והעולמות אשר תחתיו כנזכר היה להם ראשית וזמן התחלת הוייתם ואצילותם מה שאין כן באין סוף שאין לו ראש וסוף חלילה וחלילה כנזכר לעיל והנה מן העת והזמן ההוא אשר התחיל התפשטות והשתלשלות האורות והעולמות הנזכרים מאז התחיל' הויית בריאת בחינ' כלם זאח"ז עד אשר בא הדבר אל המציאות אשר הוא עתה וכפי צורך סדר התפשטות והשתלשלות בסדר זמנים זאח"ז כך נעשה ולא היה אפשר להקדים או לאחר זמן בריאת העולם הזה כי כל עולם ועולם לא היה יכול להבראות טרם יברא העולם אשר עליו וכל העולמות היו נבראים ומתפשטים ומשתלשלים והולכים זאח"ז בזמנים מאוחרים זה מזה עד אשר הגיע זמן בריאת העולם הזה ואז נברא בזמן הראוי לו אחר שנבראו העולמות העליונים שעליו ודי בזה כי לא נוכל להעמיק ולהרחיב הקולמוס בכתיבה בביאור ענין זה ככל הצורך איך וכמה ומתי והמשכילים יבינו: