דרוש ה' בענין מטי ולא מטי
והנה נתבאר למעלה כי לא נשלם התפשטות י' אורות די' ספי' דעולם העקודים תוך הכלים שלהם וגם הכלים עצמם לא נגמרה מלאכתם להשתלם עד היות ד' בחי' באורות הנזכרים והם התפשטות ראשון של האורות בפעם אחת עד למטה ואח"כ הסתלקות ראשון של האורו' למעלה בפעם אחת ואז התחיל מלאכת שבע' הכלי' התחתונים כנז' לעיל ואח"כ התפשטות שני של האורות למטה והיה מצורף ומחובר עמו בחי' הסתלקות והוא מה שביארנו לעיל ענין מטי ולא מטי מתפשט ומסתלק מתפשט ומסתלק ועי"ז נגמר מלאכ' הכלים כלם (עיין ע"ח ש"ז ספ"ג): והנה ד' בחי' אלו הם סוד ארבע אותיו' ההוי"ה הכולל כל הי' ספי' דעקודי' מבחי' ספי' החכמה שבו ולמטה אבל הכתר של עקודים נקרא שם י"ה וכנודע שבכל עולם ועולם יש הוי"ה אחת כוללת כל עולם ההוא מן החכמה שבו ולמטה וזה עניינם כי יש ב' בחי' ההתפשטות והם הראשונה והשניה הם שני אותיות י"ו של הוי"ה וב' בחי' הסתלקות הראשונה והשניה הם בב' אותיות ה"ה של ההוי"ה וזהו סוד פסוק כי בי"ה ה' צור עולמי' רוצה לומר כי המאציל העליון צייר אלו העולמות של העקודי' ב' שמות אלו שהם י"ה יהו"ה והם י"ה בכתר יהו"ה בט' ספי' התחתונו' מן חכמה עד מלכות כנודע כי שם ההוי"ה הכוללת כל עולם ועולם היא מתחלקת על ד"ז י' בחכמה ה' בבינה ו' בשש קצוות ה' אחרונה במלכות גם זהו סוד פסוק סולו לרוכב בערבות ביה שמו וכבר ידעת קושי' סה"ז דהוה ליה למימר י"ה שמו אבל עניינו הו' סולו לשם ההוי"ה הרכב בערבות אשר כל שמו הזה הנז' הוא נכלל בשם י"ה שהוא בכתר וזהו אמרו בי"ה שמו והענין הוא כי אם תמלא שם י"ה הנז' במלוי אלפין כזה יו"ד ה"א הוא בגי' יהו"ה הרי איך כל ההוי"ה הפשוט' שהיא שמו של הרוכב בערבות כלולה בשם י"ה במלוי אלפי"ן וטעם הדבר הוא במה שנודע כי כל ט' ספי' תחתונות שמחכמה ולמטה הנקראים ד' אותיות ההוי"ה כנז' הנה כלם נאצלו ע"י הכתר העליון שעליהם והוא כולל לכלם והוא הנקרא י"ה וכולל בו כל שם ההוי"ה שבהם ואמנם סבת היות י"ה לבד בכתר ושם ההוי"ה שלם בשאר ט' ספי' הטעם הוא עם הנז' לעיל כי הנה בכלי הכתר לא היה בו חסרון ומניעת אורו ממנו אלא ב' פעמים שהם ב' בחי' של הסתלקות האור מן הכלים וכנגד ב' פעמים של ב' חסרונות אלו נרמזו ב' אותיות י"ה (עיין ש' רפ"ח רפ"ד) בכלי הכתר ונקרא כך כנז' לעיל אבל בט' ספי' התחתונות אפי' בעת ב' התפשטות היה חסרון אור בכלי' שלהם והוא כי הנה בהתפשט האור תוך כלי הכתר שהוא כלי הראשון המקבל האור ואז בעוד שהוא מקבל אורו ומתפשט בו היו שאר הכלים הט' תחתונים חסירי האור ואע"פ שאין דומה חסרון הנמשך להם בעת ההתפשטו' לחסרון הנמשך להם בעת ההסתלקות עם כל זה כבר היה קצת חסרון בבחינת ההתפשטות גם כן ולכן ד' בחינות זמני חסרון שלהם נקראו בשם ד' אותיות ההוי"ה והענין הוא כי הנה אור הא"ס להיותו בלי קצבה אין נופל עליו לא שם ולא אות כלל חלילה וחס כנוד' והעשר ספי' להיות בהם קצבה נקראי' בשם ובאותיו' של מספר וחשבון קצוב הרי כי האותיות יורו על קצבת האורות וחסרונם שאינם בבחי' אור הא"ס ולכן על שם ארבע חסרונות שבהם נקראי' בשם ד' אותיות ההוי"ה והנה אחר שנתבאר כי אורות הי' ספי' דעקודי' לא (בדפו"י י"ז ע"א) נשלם התפשטותם תוך הכלים שלהם אלא ע"י ד' בחי' של התפש' והסתלקות והתפשטות והסתלקות ובזה תבין מה שביארנו לעיל בתחלת זה הדרוש של העקודי' כי כל הי' כלים דעולם העקודי' אינם רק כלי אחד בלבד של כתר שבהם וכל הי' אורות כלולים בתוכו והטעם הוא לפי שקודם שנגמר הכלי הזה אע"פ שהאורות היו י' לא היה ניכר אם הם י' כי אינם מתחלקים לי' אלא ע"י הכלים המגבילים אותם ונותנים בהם קצבה ע"כ גבול אור הכתר וע"כ גבול אור החכמה וכו' אבל קודם שנגמר הכלי לא היה ניכר בהם רק היותם אור אחד בלבד וכאשר נסתלקו האורות פעם ראשונה נסתלקו כלם בבת אחת ואז ע"י הסתלקותם נעשה הכלי בפעם אחת ובבת אחת כלי אחד לבד אבל כאשר נתפשטו האורות בעת התפשטות השני אז היו מחוברים התפשטות והסתלקות יחד שהיא בחי' מטי ולא מטי הנז' לעיל ואז לא נכנסו האורות יחד בבת אחת רק זה נכנס וזה יוצא כנז"ל באורך ולכן האורות עצמ' שנתחלקו בזמן כניסת' בזמני' חלוקי' ניכר בהם התחלקותו לי' כי חלק האור שהיה נכנס תוך הכלי בפעם ראשונה בבחי' מטי ולא מטי נקרא אור כתר והנכנס בפעם שנית נקרא אור חכמה וכו' אבל הכלי שכלו נעשה בבת אחת בעת ההסתלקו' כנז' אינו נקרא רק כלי אחד ואע"פ שלמעל' קראנו אותם י' כלים אינם י' מחולקי' אמנם הם כדמיון כלי אחד ארוך והחלק העליון שבו אשר בו נתלבש אור הכתר אנו קוראי' אותו כלי הכתר והחלק השני שבו נקרא כלי החכמה באופן שכלם הם כלי אחד כולל עשר חלקי' ובהם י' אורות מחולקים ולהיות שכלם אינם אלא כלי אחד לכן אינו נקרא אלא בשם כלי של הכתר כי הוא הבחי' הראשונה שנאצל ויצא קודם כלם ולכן נקרא על שמו כלי הכתר:
ודע הקדמה אחת כי בספי' המלכות של הי"ס שבבחינ' הפה של אדם קדמון יש בה נשרשים י"ס אחרות הנקראים י' שרשים של הי"ס של עולם העקודים וכן עד"ז בספי' המלכות של הי"ס דעקודים יש בה י' שרשים של הי"ס דעולם הנקודים ועד"ז הוא בכל העולמו' כלם בכללות העולמות וכן בכל פרטיהם ובכל פרטיו' י"ס שיש בכל בחינה ובחי' יש במלכות שבאותם הי"ס י' שרשי' של הי"ס אשר בבחינה שלמטה ממנה והדברי' מובנים. והרי נשלם הדרוש ששמעתי פעם אחרת ממורי ז"ל כנז"ל בתחלת דרוש זה:
א"ש ויטאל המסדר אע"פ שעדיין נמצאים עמי דרושים אחרים בענין אדם קדמון ובעולם העקודים כאשר אביא אות' לפניך בע"ה הנה להיות שהדרושים האלו של עולם הנקודים ועולם האצילו' הם מקושרי' יחד עם הדרושי' הקודמי' כאשר עינך תחזנה משרים לכן אכתבם פה אחר הדרושי הנז' אח"כ אחזור ג"כ לכתוב כל שאר הדרושים הנז' כל אחד במקומו בע"ה. והנה נבאר עתה עול' הנקודי' בעהי"ת: