דרוש י"א על הנז"ל מדבר מה נעשה מן המוחין דאלהים דקטנות כאשר נכנסים המוחין דהויו"ת דגדלות
ונבאר עתה מה נעשה מן המוחין דאלהי' דקטנות כאשר נכנסים המוחין דהויו"ת דגדלות דע כי כאשר יורדי' ונכסי' המוחין (בדפו"י ע"ג) דהויו"ת דגדלו' בז"א ומתפשטי' בתוכו אז יורדי' המו' דקטנו' דאלהי' למטה עד היסוד שבו אמנם אינם יורדים בפעם א' רק כפי סדר כניסת המוחין דגדלות בו כך סדר ירידת המוחין דקטנות מדריגה אחר מדריגה עד שמגיעים אל היסוד כמו שנבאר הנה נת' בכונת ברכת אבו' כי אין המו' דגדלות נכנסים בפעם א' אמנם בתחלה נכנסי' הו"ק שלהם מבחי' אימא בק"ש ובתחלה נכנסים הנה"י שבהם ואח"כ החג"ת שבהם וכ"ז בעת ק"ש ואח"כ בברכת אבות נכנסים בתחלה ג"ר דמוחין דאימ' ואח"כ נכנסים ג' תחתונות דאבא ואח"כ ג' אמצעיות דאבא ואח"כ ג"ר דאבא כי אין מוחין דאבא נכנסים כלל עד שנגמרו המוחין דאימ' כלם ליכנס והנה כאשר עדיין לא נכנסו רק ו"ק דמוחין דאימא אין בהם כח לדחות ולהוריד המוחין דקטנות למטה והטעם הוא לפי שו"ק אלו אע"פ שהם המוחין אינם מוחין ממש רק הג"ר שלהם אשר הם מוחין ממש בראש ז"א אבל אלו הו"ק שלהם אינם רק התפשטותם הנמשך מהם ולכן נקראים גם הם מוחין לסיבה זו ועוד לסיבה אחרת במה שנודע כי מבחי' המוחין המתפשטי' בנה"י דז"א נמשכים מהם ונעשים המוחין של רישא דנוק' רחל שמקומה שם כנודע ולכן גם הם נקראים מוחין מפני שמהם נמשכים מוחין ממש דנוקבי' אבל עכ"ז הם אינם מוחין ממש לסבה הנזכרת ועוד טעם אחר לפי שאלו המוחין דאימא אשר ממנה דינים מתערין כנודע ובפרט שהם ו"ק התחתונות שבהם שיש בהם תערובת דין ולכן אינם דוחין את המוחין דקטנות שהם דינים אבל כאשר נכנסים ג"ר דמוחין דאימא שהם מוחין ממש ואין בהם תערובת דין אז הם דוחין את המוחין דקטנות ירידה אחת וכשנכנסים אח"כ ג' תחתונות דמוחין דאבא יורדים עוד מדריגה אחרת והטעם הוא לפי שאע"פ שהם תחתונות עכ"ז הם מבחי' מוחין דאבא שהוא רחמי' גמורי' בלי שום תערובת דין ובפרט אחר שכבר נכנסו ג"ר דמוחין דאימא ולכן יש בהם כח לדחות את המוחין דקטנות מדריגה אחרת ואחר כך כשנכנסים ג' האמצעיות דאבא דוחים אותם למדריגה אחרת וכשנכנסי' הג"ר דאבא נדחים לגמרי עד היסוד כנז' וזה סדר ירידתם. הנה כשנכנסים ג"ר דאימא דגדלות ירדו ג"ר דמוחין דקטנות שהיו בראש ונדחו למטה בגרון דז"א וכשנכנסו ג' תחתונות דגדלות דאבא בראש ז"א נדחו מן הגרון עד החזה דז"א כי עד שם הוא מקום סיום היסוד דאימא כנודע וגם שם הוא מקום התחלת קומת הנקבה רחל וכשנכנסו ג' אמצעיות דאבא בראש ז"א וירדו ג' התחתונו' בחג"ת של ז"א או נדחו המוחין דקטנות בב' שלישי' תחתונים דת"ת דז"א שהוא מקום גלוי החסדים כנודע וכשנכנסו ג"ר דאבא בראש ז"א ונתפשטו שארית המוחין דאבא למטה בו"ק דז"א כנודע אז נדחו המוחין דקטנות בנה"י דז"א ונתקבצו כלם ביסוד דז"א ועומדים שם ואח"כ כאשר מזדווגים ז"א ונוקביה יורדי' בנוק' כסדר הנז"ל ע"י הזווג ההוא:
ונחזור לבאר היטב ענין ירידת המוחין דקטנות בסדר המדריגות ובתחלה צריך שנזכיר לך מה שביארנו לעיל בדרוש הזה בענין ג' אותיות צלם כי כל דבר שבקדושה היורד ממקום עליון למט' אל תחשוב שכל מציאותו נעתק מלמעלה ויורד למטה אמנם הבחי' היותר דקה וזכה שבו נשאר למעלה כי אינו יכול לרדת למטה מרוב מעלתו והיותר גרוע יורד למטה ועד"ז הולך ומתמעט ויורד ממדריג' למדריג' ולכן אלו המוחין דקטנות הנדחים למטה מה שהוא יותר זך ומובחר שבהם שהוא מה שהוא יותר רחמי' הוא נשאר למעלה בראש עם המו' דגדלות והשאר יורדים בגרון וכן עד"ז הוא כשחוזרים לירד שנית מן הגרון ולמטה הכל הוא ע"ד הנז"ל אבל פשוט הוא שאף אותה הבחי' הזכה הנשארת למעלה איננה מתחברת עם המוחין דגדלות בהשואה אחת ולקמן נבאר מה נעשה מהם ונחזור לענין כי הנה בהיות ג' אלהים דקטנות שהם ג' מוחין שבו בראש ז"א הנה כל שם משלשתם יש לו ק"ך צרופים כנודע מספר יצי' כי כל תיבה בת חמש אותיות בונה ק"ך בתים ונמצא כי בג' שמות אלהי"ם הם ג"פ ק"ך צירופים שהם בגי' ש"ס ואם תחבר עמהם שרשם שהם ה' אותיות אלהי"ם יהיו שס"ה ואלו הם סוד שס"ה ימות החמה. גם אלו הם סוד שס"ה מיני סמני הקטרת ואע"פ שבארנו שם באופן אחר גם זהו הפי' האמיתי אחר כך כשנכנסים ג"ר דאימא דגדלות בראשו של ז"א אז הזך והמובחר שבמוחין דקטנות נשאר שם כנז' והשאר יורד למטה בגרון דז"א ואמנם שני השלישים של ש"ס הצרופים נשארו למעלה בראש והג' שבהם שהם ק"ך צירופים שבשם הא' בלבד ירדו שם בגרון אח"כ ברדתם עד החזה אין בהם מיעוט אחר עד אחרי אשר נדחו עד היסוד שהוא כשנכנסו גם הג"ר דגדלות מצד אבא ואז נתמעטו חציים כי חציים שהם ששים נשארו למעלה והס' צירופים אחרים ירדו למטה עד היסוד והטעם הוא לפי שכל הו"ק דז"א הם בחי' אחת הנק' גופא דז"א ואין בהם ב' מיעוטים בב' הירידות שבהם א' ברדתם לחג"ת וא' ברדתם לנה"י אבל כשירדו עד היסוד שהוא סיום כל הגוף אז יש מעוט א' שנשארו בבחי' (בדפו"י ע"ד) ס' צרופים בלבד וזהו סוד פסוק הנה מטתו שלשלמה ש"ג סביב לה כי נודע איך הדעת של רחל נוק' דז"א הנק' ישראל מכוון ממש כנגד אחורי היסוד דז"א ושם בדעת שלה הם הה"ג נקבות ונמצא כי ששים צרופי' אלו שביסוד דז"א נק' גבורי' כי הם בחי' אלהי"ם שהוא גבורה ודין והם גבורות זכרי' מן הז"א הנק' ישראל וזהו אומרו מגבורי ישר' ובהיות' שם ביסוד דז"א הנה הם מכווני' כנגד הדעת של הנקבה הצקר מטת שלמה ומשם שומרי' אותה ומאירי' בה והטע' למה ברדת' אל היסוד ירדו חציים וברדת' אל הגרון ירדו שלישית' לבד כנז"ל הענין הוא לפי שהגרון הוא מקו' צר מאד ולא סבל רק שלישית' אח"כ נדחי' יותר ויורדי' ונכנסי' בראש הנקבה דז"א רחל וגם שם נתמעטו ולא ירדו רק חציי' שהם ל' צרופי' בלבד והם בחי' ל' מעלות שהמלכות נקנית בהם כנז' בדברי רז"ל ודע כי בענין המיעוט יש שינוי מן ז"א אל ניק' כי בנוק' אין בה רק ב' מיעוטי' הא' הוא כשירדו מיסוד דז"ח לרישא דנוק' כי אז נתמעטו מס' אל ל' כנז' והב' הוא כשיורדי' עד היסוד דנוק' כי אז נתמעטו חציי' ג"כ ונשארו ט"ו לבד ביסוד שבה כמו שנבאר אמנם בפרטות סדר מדריג' הירידה אפשר שהם ג"כ כמ"ש בז"א שיורדי' מן הגרון ואח"כ לג' אמצעי' ואח"כ לג' תחתונות עד היסוד בה ואיני זוכר מה ששמעתי בזה ממורי ז"ל. ונחזור אל ענין המיעוט שביסוד שבה והוא כי הנה ט"ו צרופים לבד יורדי' עד היסוד בה ושם מתחברי' עם הה' גבורות דגדלות אשר לה ביסוד שבה כנודע והנה ט"ו הם גי' י"ה והוא במה שהודעתיך במ"א כי היסוד נקרא י"ה ואח"כ יורדי' משם עד ראש עול' הבריאה ונתמעטו ב' שלישי' ולא ירד רק שליש א' לבד שהם ה' וזהו סוד בראשית ברא אלהי' כי אלהי' הוא בעול' הבריאה גם זהו סוד מ"ש בספ' התיקונין כי אלהי' בגי' הכס"א פי' כי עול' הבריאה הנק' כסא הוא בחי' אלהי' הזה שירד שם ואמנ' הטע' למה כאן לא ירדו רק שלישם לבד ולא חציי' כבשאר המדרגות הנז"ל הטע' הוא לפי שנשתנו וירדו מעול' האצי' אל עולם אחר הנק' בריאה ולכן לא ירדו שם רק שלישית' לבד שהם ה' צרופי' כמנין ה' אותיות אלה"ים שהם שרש של כל הק"ך צרופי' ואחר שירדו עד ראש הבריאה אין להם עוד ירידה אחרת לפי שכיון ששרשם מעולם עליון האצי' די להם שירדו בראש הבריאה אבל לא יותר למטה כלל ועיקר ועוד כי אחר שנתמעט מיעוט הנז' שהם ה' צרופי' כחשבון השרש שלהם שהם ה' אותיות אלהי"ם כנז' אין להם עוד מיעוט אחר פחות מזה כלל ודע כי כל הכנסת המוחין דגדלות וירידת המוחין דקטנות הכל תלוי במעשה התחתוני' ויש מי שכפי מעשיו זוכה להוריד' מדריגה הראשונה לבד שהוא מן ראש ז"א עד הגרון ויש מי שע"י מעשיו זוכה להוריד' עד החזה וכן עד"ז עד סוף כל המדריגות הנז' וכבר ידעת כי כל השכחה אשר באדם נמשכת לו מן המוחין דאלהי' דקטנות ולכן מי שע"י מעשיו יגרום להוריד המוחין דקטנות ע"י שיכניס מוחין דגדלות כנז' ויסלק לגמרי המוחין דקטנות מכל מדריגות ז"א ויותנו אל נוקביה יהיה לו זכירה נפלאה בתורה ויבין רזי הסודות של התורה לפי שהזכירה היא בזכר והשכחה בנקבה אלא שהמוחין דקטנות בהיות' בזכר מונעי' הארת הזכר ויש שכחה ומי שע"י מעשיו יוריד' גם מן הנוק' אל ראש הבריאה שזו היא תכלית ירידת' כנז"ל זה ודאי לא תהיה בו שכחה כלל ועיק' ויגלו לו כל רזי התורה כתקנן בלי שום דופי כלל אבל מי ומי זוכה לזה כי בודאי מעלתו גדולה עד אין קץ:
וצריך שנבא' מ"ש לעיל כי אלו המוחין דקטנות יורדי' למטה עד היסוד דז"א ובתחלה צריך שנודיעך מה שכבר נתבא' אצלינו והוא כי המוחין של הקטנות של זמן היניקה נתלבשו תחלה תוך הכלים החצונים של נה"י דתבונה ואח"כ נכנס כ"ז תוך ז"א והנה מוח החכמה שבתוך הנצח דאימא אשר בו ג' פירקין מתפשט בג' ספי' חח"ן ומוח בינה שבתוך ההוד דאימא מתפשט בג' ספי' קו שמאלי שהם בג"ה דז"א אבל מוח הדעת שהוא בתוך היסוד דאימא הנה היסוד ההוא אינו ארוך ואינו מתפשט רק עד החזה דז"א וגם כי פיו פתוח למטה ואינו כנצח והוד שהם סתומי' בסופם ולכן מוח הדעת משונה מן החכמה והבינה כי יש בו ב' בחי' כי עד מקום החזה דז"א הוא מלובש וסתום תוך כלי היסוד דאימא וסיום הדעת המתגל' מן החזה ולמטה בגלוי גמור ושם מתפשט ה' חסדי' שבו בו"ק ז"א כנודע דזהו טעם הדבר למה הדעת דאימ' מתפשט בו"ק ואינו יורד ביושר בקו אמצעי כראוי לו כמו שיורד הדעת דיסוד דאבא לפי שהיסוד דאבא ארוך והחסדי' שבו מתפשטי' בו ומוגבלי' בכלי ההוא ואינ' נוטים לצדדים אבל בחי' התחתונ' דדעת דאימא שהוא מגולה בלי הגבל' כלי יסוד דאימא שהוא מן החזה ולמטה הוא נוטה ומתפזר לצדדי' ומתחלק בו"ק ז"א ונמצא כי כשיורדים המוחין דקטנות עד היסוד דז"א גם הכלים שלהם שהם נה"י דאימא יורדי' ונופלי' עמהם ביחד בלי ספק ולכן נמצא כי ג' המוחין עליונים דקטנות שהם ג"ר שלהם שבראש (בדפו"י ס"א ע"א) ז"א וגם האמצעיות ואחרונות של חו"ב שבתוך נצח והוד דאימא כלם נופלים ויורדים ביסוד כי כשיורדים הכלים של נה"י דאימא אינם יורדים חצאיהם אלא שלימים אבל בחי' הדעת התחתונה המתפשטת בו"ק ז"א שהם אורות בלי כלי נשארים במקומ' מתפשטי' בו"ק ז"א ואינם יורדי' אל היסוד ונמצא כי המוחין הנק' חו"ב דקטנות המתפשטים בכל אורך ב' הקוים ימין ושמאל דז"א עם הכלים שלהם שהם נה"י דאימא וגם מוח הדעת העומד למעלה בראש בלבד אשר הוא מוגבל תוך הכלי דיסוד דאימא כל אלו נופלים למטה ביסוד דז"א אבל הה' חסדים של הדעת המתפשטים בו"ק שהם אורות בלי כלים נשארי' במקומ' יחד עם המוחין דגדלות ואינם יורדים אל היסוד דז"א וזהו סוד מה שאמרו בבר בריה דריב"ל דאתנגיד ואתער ואמר עולם הפוך ראיתי עליוני' למטה ותחתוני' למעלה וכו' ופירשוה הגאונים שראה לרב יהודה למעלה משמואל רבו וסוד הענין במה שהודעתיך בש' רוח הקדש כי כל האמוראים הם מבחי' אלהים דקטנות ולכן מי ששרשו במוחין שבראש דקטנות והוא עליון יורד למטה עד היסוד ומי שהוא מהדעת המתפשט למטה בו"ק עומד שם במקומו למעלה מן העליונים שירדו ביסוד כנז' ודע כי אין ענין זה נמצא רק במוחין דקטנות לפי שהם דינים וגבו' וצריך לכופפ' שלא ישלטו ולכן השרש שלהם שהם המוחין בג"ר צריך לאכפיא לון ולהוריד' למטה עד היסוד אבל הדעת המתפשט למטה בו"ק שאינו אלא ענפיו והתפשטותו אין צורך להורידם למטה והנה כשיורדים ג' אלהים בג' מוחין שבראש ז"א ממש בסוד הקטנות עד היסוד דז"א כנז' מתחברי' שם עם כללות הה' גבו' דגדלות שיורדים עד היסוד כנודע שהם מנצפ"ך ועם ג' דינים אלו שהם אלהים דקטנות הרי הם ח' גבו' ונחלקות לב' בחי' הג' וזהו סוד ביום הגמל את יצחק ודרשו רז"ל ה"ג מ"ל רמזו אל הח' גבו' של ב' בחי' הנז' והם אותיות ה"ג העומדות ביסוד הנק' מל' ונודע כי יצחק הוא שרש הגבו' וזהו אומרו את יצחק שהוא שרש הגבורו' ודע כי כמו שנת' אצלינו כי החסדים המגולים של הגדלות יורדים ביסוד וחוזרים לעלות ממטה למעלה כדי להגדיל את ז"א כן אלו האלהים דמוחין דקטנות של התפשטות הו"ק שבמקום המגולה יוררים ביסוד וחוזרים ועולים למעלה עם החסדים דגדלות המגולים וזהו סוד הכתו' שאמר והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהי' עולים ויורדים בו והענין הוא כי הנה נת' אצלינו בשער הגלגולי' כי כמו שיש בז"א גדלות וקטנות כן כל נשמות התחתונים עד"ז והנה יעקב נק' קטן כמו שאמר הכתוב יעקב בנה הקטן לרמז כי היה בו בחי' קטנות ג"כ מלבד הגדלות ואז היה יעקב בבחי' הקטנות וראה היסוד הנק' סולם מוצב ארצה כנז' בסה"ז וראה את האלהים דקטנות עולים ויורדי' בו כנז' גם זהו סוד ראיתי אלהים עולים מן הארץ הנז' בשמואל בהעלותה אותו אשה בעלת אוב כי גם שמואל היה בו בחי' קטנות בתחלה בסוד ומעיל קטון תעשה לו אמו וזהו מה שהעלתה בעלת אוב כמבוא' אצלינו ולזה אמרה ראיתי אלהים עולים שהם האלהים העולים מן היסוד למעלה גם פירושו באופן אחר כי ודאי שלא חרדה האשה בעלת אוב על אלו האלהים שנתפשטו במקום המגולה וירדו עד היסוד איך חזרו לעלות כי הנה מתמתקים הם ע"י החסדים דגדלות העולים עמהם ואין בזה שום היזק כלל אמנם החרדה היתה באופן אחר והוא כי הלא נת' לעיל כי כשנכנסים מוחין דגדלות בראש ז"א יורדים הג' מוחין עצמם שהם ג"ר דקטנות למטה עד היסוד ונכפים שם ולפעמים יודדים יותר ויותר למטה כנז"ל וכאשר ח"ו יש רוגז וחרון אף בעולם מפני עונות ב"א גורמים שהמוחין דקטנות יסתלקו למעלה ואז חוזרי' המוחין דגדלו' לעלות בראש ז"א כבתחלה ואז הדיני' מתגברי' וחרון אף מתגבר בעול' וע"ז תמהה וחרדה ואמרה ראיתי אלהי' עולים מן הארץ