דין תרומות ומעשרות כתיב ואני נתתי לך את משמרת תרומתי כו'. הנה דרוש זה כתבתיו בקצרה בקונטריסי כששמעתי ממורי והנני מעתיקו לפניך כמו שהוא. וז"ל ג' בחינות יש אל המלכות האחת בעטר' היסוד דז"א והב' היה כנגד היסוד עצמו הג' כנגד הת"ת שבו או בחי' פרצוף גמו' ובתחלה מפרישין התרומה תרי ממאה שהם רחל ולאה והמאה היא בחי' אי' המתפשטת תוך ז"א והיסוד שלה נגמר במקום החזה ועד שם נק' הוי"ה דס"ג שהיא באי' כנ"ל ועד שם האורות מכוסים כנגד מקום לאה ומן החזה ולמטה מתגלים האורות ויוצאין מתוך הוי"ה דס"ג בסוד המילוי שבה היוצא לחוץ ומתגלה והוא גי' ל"ז כנודע ושם הוא כנגד מקום רחל והנה ס"ג ול"ז הם ק' וכדי שלא יתאחזו בהם החיצונים בזו התרומה לכן ניתנה אל הכהן שהם החסדים שבתוך ז"א הנקרא כהן כנודע שהחסד נק' כהן והכוונה היא ענין חזר' האור להתאחז בשורשו ולא יתפרד משורשו וע"י כן לא יתאחזו החיצונים בתרומה זו ע"ד שנת' אצלינו בפ' תזריע מענין הצרעת דכתיב ביה והובא אל הכהן וגו'. ושמעתי בשם מורי זלה"ה כי התרומה היה בחי' פרצוף ואח"כ מפריש מעשר ראשון ונותנו ללוי היא מלכות וזו המלכות נותנת תרומת מעשר לכהן ע"ד הנז' לחברה עם הכהן או לוי הם בחינת ה"ג אשר בדעת ז"א אח"כ מפריש מעשר שני להעלותו לירושלים תובב"א שהיא לאה העליונה היוצאת בסוד המקיף האותיות ל"ם דצל"ם דז"א כנודע שם.