דין מנין הקרואים בשבת ויו"ט ושאר זמן קריאת התורה, ובו ל"ט סעיפים:
כבר ביארנו כי בשבת שחרית יש חיוב לקרות זיי"ן אנשים חוץ מהמפטיר ואפילו אם חל בו יו"ט קורין ז' בפרשת יו"ט ואין פוחתין מהם אבל מוסיפין עליהם אבל בשבת במנחה ובשני ובחמישי ומנחה ביוה"כ ובחנוכה ובפורים ותשעה באב ושאר תענית צבור בקריאת שחרית או מנחה קורין שלשה דהיינו כהן לוי ישראל ואם אין שם כהן קורין לוי או ישראל במקום כהן ואם אין שם לוי והעולה ראשון היה כהן קורא הכהן שנים ואומר במקום לוי ואז הכהן חוזר ומברך וקורא אבל לא יקרא לכהן אחר במקום לוי ואם העולה הראשון היה לוי או ישראל במקום כהן אין קורין אותו במקום לוי וגם אין קורין לוי אחר רק קורין ישראל כדרכו ואין אומרים במקום לוי ושאר דינים בזה נתבאר בשער א':
בזמן שקורין שלשה אין פוחתין מהם ואין מוסיפין עליהם ומנהג במדינות אלו שלא להוסיף אפילו כשיש חתנים או בעלי ברית בבה"כ ואין מפטירין בנביא מלבד במנחת יוה"כ ותשעה באב שחרית ומנחה ותענית צבור בקריאת המנחה מפטירין בנביא ומ"מ אין קורין רק שלשה אלא שהשלישי הוא המפטיר ויבואר קריאת והפטורת כ"א במקומו:
ביום שקורין שלשה אין קורין פחות מעשרה פסוקים ופסוק וידבר עולה מן המנין ואם הענין נשלם בתשעה פסוקים כגון פרשת ויבא עמלק שקורין בפורים שאין בו אלא תשעה פסוקים די בכך ובין שיש שם תשעה או עשרה או יותר עכ"פ אין לפחות לשום אחד מהעולים מקריאת שלשה פסוקים דהיינו כשיש תשעה פסוקים קורא כ"א שלשה ובעשרה פסוקים שנים קורין ג' ג' וא' קורא ד' והקורא ד' משובח ועכשיו קורין במנחת שבת וב' וה' כל הפרשה הראשונה של הסדר שיקראו בשבת הבאה ככתוב בסידורים וציינו הפסקת הפרשה לג' אנשים ואם שינה מסדר הזה אינו מעכב רק שעכ"פ לא יפחות לא' פחות מג"פ:
אף שלכתחלה יש לקרות להג' עשרה פסוקים מ"מ אם לא קרא רק ט' פסוקים דהיינו ג' לכ"א א"צ לחזור ולקרות וראי' לדבר פרשת עמלק ואם אחד קרא רק שני פסוקים אעפ"י שהשנים שעמו קראו ד' ד' מ"מ צריך לחזור ולקרות ואפילו אם זה קרא פסוק אחד למפרע שכבר קרא שלפניו והוסיף עליו שני פסוקים אינו עולה לו וצריך לחזור ולקרות אם לא שהוא שעת הדחק ולענין הברכה שני' לפני' כך דינו אם עדיין לא בירך ברכה אחרונה אעפ"י שכבר גלל הס"ת והי' בדעתו לברך ונזכרו שלא קרא רק שני פסוקים חוזר וקורא בלא ברכה שני' לפני' אבל אם כבר בירך ברכה אחרונה נסתלקה קריאה הראשונה לגמרי ולכן צריך לחזור ולברך לפניה ולהתחיל ממקום שהתחיל בקריא' הקודמת כי קריאת שני פסוקים אלו לא עלו כלל ואפילו אם כבר קראו לאחר העולה אחריו ועלה לתיבה יעמוד שם עד שיברך זה שנית ויקרא הג"פ הראוים ויברך לאחריו ואח"כ יקרא זה שעלה אחריו כראוי לו ואם כבר התחיל השני לברך או סיים כל הברכה ונזכרו יש להתחיל ממקום שהתחיל זה שלפניו ויקרא עמו אותן השני פסוקים שקרא הראשון ועוד ג"פ ויברך לאחריה והראשון יעמוד שם עד שיגמור זה ואח"כ יברך הראשון שקרא ב' פסוקים ויקרא להלן ממקום שסיים זה כדי להשלים מנין הג' כי מה שקרא תחלה ב"פ לא עלתה לו ואם לא התחיל הב' לקדות מראש אותן השני פסוקים אלא קרא ממה שסיים הראשון יש מי שאומר שיש להראשון לחזור ולקרות השני פסוקים ועוד פסוק עמו אע"פ שלא תהיה הקדיאה כסדרם ול"נ שאין לעשות כן אלא גם בזה יש להראשון לקרות להלן ואם הראשון ירד מהתיבה יכולין לקרות לאחד להשלים מנין הג' בקריאת כ"א ג"פ כדין:
אם אירע בשבת או יו"ט שקרא לאחד מן העולים רק שני פסוקים ובירך לאחריה יקרא האחד העולה אחריו ויתחיל ממקום שהתחיל הראשון וישלימו ז' קרואין מלבד זה שקרא הב"פ וכן אם אירע ביו"ט יש לעשות כן לקרוא אחר כיון שי"א שמותר להוסיף ביו"ט:
אם בקריאת מנחה בשבת או בב' וה' קרא ודילג פסוק אחד באמצע ולא קראו אם קרא יו"ד פסוקים בלא פסוק המדולג אינו חוזר וקורא ואם לא קרא רק ט' פסוקים בלא הפסוק המדולג חוזר וקורא ואם חזר וקרא בלא ברכה שלפניה יצא וכן הדין בקריאת יו"ט ופרשת מועדים ושאר קריאות מלבד קריאת שבת שאפילו קראו לז' אנשים לכ"א ג"פ מלבד הפסוק המדולג ואפילו כבר החזיר הס"ת והתפלל מוסף צריך להוציאה שני' ולקרות הפסוק המדולג ושנים עמו בברכה לפניה ולאחריה ואין צריך לומר אם דילג יותר מפסוק אחד ואם היה הדילוג בקריאת המפטיר ליו"ט שהוא לחובת היום או בקריאת פרשת פרה שהפסיק באמצע וכיוצא יתבאר בשער המועדים:
אפילו אם לא דילג פסוק שלם רק מקצת ואפי' תיבה אחת צריך לחזור ולקרות ויש להתחיל מתחלת אותו פסוק ולקרותו ושנים עמו כדין פסוק שלם:
אם קרא השני מה שקרא הראשון שלפניו אם הוסיף בקריאתו עוד שלשה פסוקים או אפילו שנים במקום דלא אפשר אותו שני עולה מן המנין ולכן בר"ח הלוי מתחיל מן ואמרת אע"פ שאינו מוסיף בקריאתו רק שני פסוקים משום דלא אפשר אבל אם לא הוסיף שום פסוקים אינו מן המנין חוץ מקריאת פרי החג שהרביעי קורא מה שקראו הראשונים משום דלא אפשר ולכן בר"ח אם טעה וקרא לוי עד ובראשי חדשיכם אז יתחיל לקרות לשלישי מן עולת תמיד ואעפ"י שכבר קרא ללוי וא"א להוסיף מ"מ כיון דלא אפשר מותר ולכתחלה אין לקרות עם השני כלל מה שכבר קרא הראשון אף בתוספת פסוקים אך יש נוהגין בפרשת בחוקותי קורא לעולה לתוכחה ג"פ קודם כדי להתחיל בדבר טוב אף שכבר קרא השלישי אותן הפסוקים:
אם ביטלו קריאת הסדר בשבת אחד מחמת איזה אונס אזי לשבת הבאה קורין אותו הסדר עם הסדר השייך לאותו השבת והעולה רביעי יחבר הסדרים יחד כמו בשבת שקורין ב' סדרים מחוברים אך אם אותו השבת שביטלו היה צריך לקרות שני סדרות מחוברים אין לקרות הסדר או הסדרות שנתבטלו רק הסדר השייך לאותו שבת לבד וכן אם בטלו כמה שבתות אין לקרות כל מה שביטלו יחד רק קורין הסדר של שבת שלפניו עם סדר שבת זו לבד ומי שרוצה לנהוג ולקרות מה שביטלו שבת של מחוברין או ביטול כמה שבתות אין מזניחין אותו. ואם בטלו פרשת ויחי שהוא סוף ספר אין לקרותו בשבת שאחריו עם שמות שהוא ראש הספר וכן בשאר סוף הספר וראש הספר אין לקרות מחוברין כי צריך שיקרא איש אחד סוף הסדר וראשו שיתחברו יחד כדין שני סדרות מחוברים ובשני ספרים אין נכון לעשו' כן ועיין לקמן סעיף ל"ט:
אם ביטלו הקריאה בבה"כ אחת והציבור מבה"כ זה שמעו קריאת ס"ת בבה"כ האחד א"צ להשלי' אבל אם רוב הצבור לא שמעו כלל אעפ"י שיש שם בתי כנסיות אחרות שקראו שמה כדין מ"מ אותן שלא שמעו הקריאה דהם רוב הצבור של בה"כ זה צריכין להשלים הקריאה:
אם התחילו לקרות בשבת ולא סיימו מחמת אונס או קטט יש להשלים בשבת שאחריו ולקרותו עם הסדר השייך לאותו שבת ויש להתחיל עם הכהן מראש הסדר של שבת שעבר ולקרות עמו כל מה שקראו בשבת העבר ולהוסיף עוד שלש פסוקי' או יותר מה שלא קראו בשבת העבר ושם יפסוק הכהן ויברך לאחריה ושוב יקראו כדרכם ואף אם לא ישאר בסדר הא' אחר שסיים הכהן קריאתו שיעור שיהיה בו כדי לקרות לוי וישראל ולחבר הסדרות ע"י רביעי אלא יצטרך לחבר הסדרות ע"י הב' או הג' אין זה מעכב:
אם ביטלו קריאת יום ב' אין משלימין הקריאה ביום גימל ומכ"ש כשביטלו קריאת יום ה' או שאר קריאות שקורין בחנוכה ובפורים ותענית אין להם תשלומין ובביטול קריאת פ' מועדים או של פרשיות יתבאר בשער המועדים:
אם הציבור קראו בס"ת בזמן הראוי ומעט מן הציבור לא היה שם בעת התפלה ובאו אחד כך ומתפללין אין נכון להוציא ס"ת פעם אחרת לקרות בה אבל אם הראשונים השכימו להתפלל ולקרות והשניי' מתפללין בזמן הקבוע יכולים לקרות שניה ומכ"ש אם בבה"כ ההוא מנהג קבוע להתפלל בהשכמה ואח"כ מתפללין שני' שמותר לקרות וגם מותר לחזן המתפלל לעמוד במקום שעמד המתפלל הראשון:
כבר ביארנו שבשבת קורין ז' חוץ מן המפטיר ואין פוחתין מהם אבל אם רצו להוסיף מוסיפין ויש מקומות שנוהנין סילסול בעצמם שלא להוסיף רק לקרות שבע קרואים אף בשבת ויש שמוסיפין אלא שנוהגין שלא לקרות יותר מעשרה חוץ המפטיר משום טורח צבור ובמקום שאין קורין רק שבעה אז כשקורין השביעי אומר יעמוד פב"פ שביעי ובמקום שמוסיפין קורין להז' סתם כשאר הקרואים רק כשקורין המשלים אומר יעמוד פב"פ אחרון וכשחל ר"ח טבת בשבת או שבת פרשת שקלים או פרשת החודש שחל בשבת [ר"ח] שיש ג' ספרים והקורא בספר הב' לחובת היום הוא המשלים חיוב הקריאה אז אם קראו רק ששה בסדר היום אזי כשיקרא הששי המשלים פ' השבוע אומר יעמוד פב"פ ששי ולעולה בס' הב' לקרות בחובת היום יעמוד פב"פ שביעי אבל אם הוסיף וקרא בסדר השבוע יותר מששה קרואים אזי למשלים בסדר השבוע יקרא סתם ולעולה בספר הב' לחובת היום אומר יעמוד פב"פ אחרון:
ביום טוב של פסח ושבועות ור"ה וסוכות ושמיני עצרת קורין חמשה חוץ מהמפטיר ואין פוחתין מהם ואין מוסיפין עליהם ולמשלים הקריאה אומר יעמוד פכ"פ חמישי ואם אחד מיו"ט אלו חל בשבת מחלקין הפרשה של חובת היום וקורין שבעה בפרשה זו עצמה שקורין בה חמשה בחול רק ביום אחרון של פסח וביום ב' של שבועות יש חילוק שאם חל בחול מתחילין כל הבכור ובשבת מתחילין עשר תעשר ובשמיני עצרת אף כשחל בחול מתחילין עשר תעשר מפני שמזהיר על מתנות עניים ומ"מ אין קורין בו כשחל בחול רק חמשה וכשחל בשבת קורין שבעה:
יו"ט שחל בשבת שקורין שבעה מנהג במדינות אלו שאם רצה להוסיף מוסיף ולמשלי' הקריאה קורא יעמוד פב"פ אחרון:
ביוה"כ שחרית קורין ששה חוץ מן המפטיר ואם חל בשבת קורין שבעה ומ"מ אע"פ שחל בשבת אין מוסיפין לפי שסיום קריאת העולים מכוונים לסיים בענין כפרה לכן אין לשנותם ואף במקום שמחמת רבוי העולים יש ריווח לצדקה לא נהגו להוסיף ובקריאה שקורין בין מוסף למנחה קורין שלשה והג' הוא המפטיר ופשוט שאין מוסיפין כלל ויבואר עוד בשער המועדים אי"ה:
בחולו של מועד ובראשי חדשים שחלים בחול קורין ארבעה אין פוחתין מהם ואין מוסיפים עליהם ואם חל ר"ח בשבת מוציאין ב' ס"ת, באחד קורין סדר השבוע ובשני קורין למפטיר בפ' ר"ח מן וביום השבת עד ונסכו:
חה"מ פסח שמוציאין ב' ספרים אף כשחל בחול קורין על סדר קדש בכספא כמו שיבואר בשער המועדים קורין ג' בספר הא' על הסדר הלז והד' קורא בספר הב' בקרבנות היום אין מפסיקין בקדיש בין שני הקריאות לפי שהקריאה בספר הב' הוא באה להשלים מנין הד' קרואים שהוקבעו לקרות היום וא"צ להפסיק ביניהם:
בשמחת תורה מרבים בקרואים וכל בני הכנסת ואף נערים וקטנים כולם עולים לתורה וקוראים בפ' וזאת הברכה הרבה פעמים ויתבאר בשער המועדים ויש מקומות שנוהגים כן אף בחתונה כשיש חיובים הרבה לקרות כמה פעמים ובמדינתינו לא נהגו כן:
בשבת שקורין ב' סדרות מחוברין יש לקרות הרביעי להשלים סדרה הראשונה ולהתחיל השניה שאז מנין הקרואים המחויבים מן הדין יש בכל סדרה מחצה ואף אם בסדר השני מוסיפין כמה קרואים על מנין ז' אין בכך כלום כיון שאין זה רק הוספה ולא חיוב מן הדין וההפטורה קורין השייכה לסדרה שניה ויבואר בשער ההפטורה:
י"ד סדרות יש בתורה שהם ז' זוגות שלפי קביעות השנה יש שנה שכולם מחוברות ויש שנה שכולם נפרדות ויש שמקצתם מחוברות ומקצתן נפרדות ואלו הן ויקהל פקודי: תזריע מצורע: אחרי מות קדושים: בהר בחוקותי: חוקת בלק: מטות מסעי: נצבים וילך: וארשום חיבורם ופירודם משנה זו תקע"ז עד שנת ת"ר שנה זו: תקע"ז. ותקצ"א ותקצ"ה ותקצ"ח כולם מחוברות רק חוקת ובלק נפרדות: תקע"ח. כולם נפרדות רק נצבים וילך מחוברות: תקע"ט תקפ"ב תקפ"ח תקצ"ו תקצ"ט כולם מחוברות רק חוקת ובלק נצבים וילך נפרדות: תק"פ. תקפ"ג תקפ"ז תק"צ תקצ"ג כולם מחוברים: תקפ"א. תקפ"ד כולם נפרדות רק מטות מסעי נצבים וילך מחוברים: תקפ"ה. כולם מחוברים רק ויקהל פקודי חוקת בלק נצבים וילך נפרדות: תקפ"ו תקפ"ט ת"ר כולם נפרדות רק מטות מסעי מחוברים: תקצ"ב. כולם נפרדות: תקצ"ד תקצ"ז כולם נפרדות רק חוקת בלק מטות מסעי נצבים וילך מחוברים:
פרשת התוכחה שבסדר בחוקתי וכן התוכחה שבסדר כי תבא אין מפסיקין בהם לקרות שני אנשים רק אחד קורא את כולם וכן אין להתחיל מתחלת התוכחה ולסיים בה אלא מתחילין בפסוקים שלפניהם ומסיימין בפסוקים שלאחריהם ופ' בחוקתי שאין שם עד התוכחה רק י"א פסוקים מתחלת הסדר אזי אם היא נפרדת ואעפ"כ רוצים לקרות ג' עד פ' התוכחה יש להם להתחיל עם זה שיקרא בתוכחה מן פסוק ונתתי משכני אע"פ שכבר קרא אותו עם השלישי ונוהגין לקרות לתוכחה השמש או איש אחר ששוכרין אותו שיעלה לתוכחה ויש מקומות שנוהגין שאין קורין להעולה לתוכחה אלא הוא עולה מעצמו ובמדינתינו לא נהגו כן:
שמונה פסוקים האחרונים שבתורה אין מפסיקין בהם לקרות לשני בני אדם אלא יחיד קורא אותה ואנו נוהגים שלא להפסיק מן מעונה אלהי קדם ומי שמשלים התורה נקרא חתן תורה ומתחיל לקרות מן מעונה עד לעיני כל ישראל:
מ"ב מסעות שבפרשת מסעי אין להפסיק בהם ואחד קורא אותן וכן י' הדברות שבפ' יתרו ובפ' ואתחנן אין מפסיקין בהם וכן אין להפסיק בשירת הים ואין לשנות אפילו במקום שיש חיובים הרבה.
בשבת שקורין פרשת האזינו אזי מחלקין קריאת השירה לששה פרשיות כדרך שהיו מחלקין במקדש וסימנם הזי"ו ל"ך והוא ר"ת האזינו זכור. ירכיבהו. וירא. לולא כעס. כי ידין. כך נוהגין במדינות אלו והשביעי קורא מן ויבא משה עד סוף הסדרה ובמקום שנוהגים להוסיף על השבעה אז מחלקים מן ויבא משה ולהלן אבל לא קודם לזה שאין לשנות מן הסדר האמור אפילו אם יש חיובים בבית הכנסת בשבת זה:
בקריאת התורה במנחה של שבת שלפני שבת שחל בו פ' האזינו וכן בב' וה' של שבת זה שקורין שלשה בפ' האזינו א"צ לדקדק לחלק הקריאה על דרך זה ונוהגין שהכהן מסיים בהבו גודל לאלהינו והלוי מסיים עשך ויכננך והישראל מסיים ואין עמו אל נכר ויש מקומות נוהגין גם במנחה של שבת וב' וה' שקורין הזי"ו ובמדינות אלו נוהגים כמ"ש:
הקורא בתורה לא יסיים לשום אחד מהעולים סמוך להתחלת הפרשה שאחרי' פחות משלשה פסוקים מפני היוצאין מבה"כ בין גבר' לגברא שיסברו שזה שיעלה אחריו לא יקרא רק שני פסוקים עד הפרשה וכן לא יתחיל בפרשה פחות משלשה פסוקים דהיינו שיקרא עם א' ויסיים עמו פסוק א' או ב"פ אחר התחלת הפרשה והשני שיקרא אחריו יתחיל אחר פסוק א' או ב"פ סמוך לפרשה מפני הנכנסים לבה"כ בין גברא לגברא שיסברו שזה שקרא לפניו לא התחיל רק מתחלת הפרשה ולא קרא רק פסוק א' או ב"פ בלבד ואין חילוק בזה בין פרשה פתוחה לסתומה וכן אין חילוק בין קריא' השבעה או אותן שקורין להוספה:
אם טעה וסיים ב' פסוקים סמוך לפרשה ובירך לאחריו אזי העולה אחריו לא יקרא למפרע דהיינו שיתחיל מפסוק אחד קודם הב' פסוקים שכבר קרא שלפניו אלא יתחיל לקרות ממקום שסיים העולה שלפניו ויקרא אותן ב"פ ועוד ג' או יותר מפרשה שלאחריה וכן אם קרא והתחיל בפרשה פחות מג' פסוקים לא יתחיל השני מראש הפרשה כ"א ממקום שסיים הא':
אם הפרשה הוא באמצע הפסוק כגון בתחלת פרשת פנחס בפסוק ויהי אחרי המגפה שיש פיסקא באמצע פסוק מותר לסיים בפסוק הסמוך לו שאין חשש שהיוצאין יאמרו שהעולה אחריו לא קרא רק עד הפיסקא ההוא שהכל יודעין שאין מסיימין באמצע פסוק אע"פ שיש שם פרשה:
פרשה שאין בה רק ב' פסוקים כגון וביום השבת מותר לשייר בתחלה ולהפסיק שם ומ"מ אין לעשות כן לכתחלה כ"א בקריאת ר"ח אבל כשקורין פרשת השבוע בסדר פנחס אין להפסיק שם לכתחלה וכן בקריאת שבת במנחה ובקריאת ב' וה' ציינו לפעמים בסדורים סיום הקריאה בפסוק אחד לפני או אחר הפרשה אין לעשות כן לכתחלה:
אם נמצא טעות בס"ת באמצע הקריאה כבר נתבאר בשער ה' שאם נמצא ב' פסוקים סמוך לפרשה גומר עד הפרשה ובמקום שנהגו להוציא אחרת מיד ופסק במקום הטעות והוציא אחרת יכול להתחיל לקרות להלן ממקום שפסק אף שאין ממקום שפסק רק פסוק א' או ב' סמוך לפרשה:
אם אחר שהשלים האחרון הקריאה התחיל לומר קדיש ונזכר שעדיין לא בירך ברכה אחרונה יגמור הקדיש ויברך ברכה אחרונה ודוקא אם כבר אמר ואמרו אמן אבל אם נזכר קודם יפסיק ויברך:
אם בסוף הסדרה יש ה' פסוקים סמוך לפרשה לא יתחיל להמפטיר ב' פסוקים אחר הפרשה לקרות לו הג"פ למפטיר אלא יקרא להמפטיר כל הה' פסוקים ואף אם העולה שביעי או אחרון לא קראו לפניו רק ה' פסוקים אלו יכול לחזור ולקרות אותם לקורא המפטיר ומ"מ אם התחיל מג"פ האחרונים וקרא משם אע"פ שעדיין לא בירך ברכה אחרונה א"צ לחזור ולהתחיל מתחלת הפרשה ודי בקריאה זו:
מי שעלה לתורה ושוב נכנס לבה"כ אחר וקראוהו שם לעלות ונזדמנה לו אותה פרשה שכבר קרא אעפ"כ יש לו לעלות ולברך ומי שעלה לס"ת אם יוכל לעלות שוב שנית למפטי' יתבאר בשער ההפטורה:
הקורא בתורה יש לו לכוון להתחיל תמיד בדבר טוב של ישראל ויסיים בדבר טוב של ישראל ולא בדבר רע של ישראל וכן לא יסיים במי שעשה מעשה רע ועיין בשער א' שמי שהוא פסח או עור אין לקרותו לפרשת עורת או שבור וכל כיוצא בזה:
כבר ביארנו בשער ד' שהצבור רשאין לישב בשעת קריאת התורה ויש מחמירין ממדת חסידות ומ"מ בשעת קריאת עשרת הדברות נהגו העולם לעמוד ואין ליחידים מן הציבור לשנות המנהג:
אין קורין בתורה עד שיהיו שם עשרה אנשים מישראל גדולים ופחות מבן י"ג שנה ויום אחד אינו מצטרף ואם התחילו לקרות בעשרה ויצאו מקצתם גומרים כל העולים דהיינו ג' בחול וז' בשבת וה' ביו"ט ומברכין לפניה ולאחריה אבל לא יוסיפו כלל אפילו במקום שנוהגי' להוסיף בשבת גם לא יקראו למפטיר כלל רק יאמרו קדיש אחר הקריאה ויאמרו ההפטורה בלא ברכותיה ואם היה עשרה בשעה שהתחילו ברכות ההפטורה ויצאו מקצתן יתבאר בשער ט'. וישובים שאין שם מנין ורוצים לקרות הסדרה בתורה בכנופי' שלהם בלא ברכה כלל רשאים וגם יכולים לומר ההפטורה בנביאים בלא ברכה כלל ואין להם לקרות עולים לתורה רק אחד יקרא כל הסדרה מתוך הספר והשאר ישמעו ואם רוצים לקרות בר"ח קריאת פ' ר"ח א"צ להתחיל מן פ' התמיד רק מן ובראשי חדשיכם ואם חל בשבת יתחילו מן וביום השבת:
כבר ביארנו בסעיף ט' שאם ביטלו הציבור הקריאה באונס ישלימו לשבת הבאה ואם לא בטלו באונס רק שלא היה שם עשרה בשבת זה א"צ להשלים בשבת הבאה ואם היו עשרה צריך דווקא להשלים בשבת הבאה אבל לא ישלימו קריאת כל הסדרה במנחה של אותה שבת עצמה אלא למנחה קורים כדרכם בסדר של שבת הבאה ואעפ"כ אם ירצו לקרות בסדר של שבת זו הרשות בידם אבל בב' וה' אין להם לקרות רק בסדר של שבת הבאה וי"א שאם מצאו מנוחה במנחה יכולין לקרות במנחה כל הסדרה ולקרות שבעה אנשים כמו בשחרית ויראה שאם כבר התחילו מנחה אשרי ובא לציון וקדיש יש לקרות כשאר מנחת שבת ואם עדיין לא התחילו יכולין לקרות הסדרה בז' גברי אע"פ שכבר הגיע זמן מנחה והוא שיהא שהות להתפלל מנחה ולקיים סעודה שלישית: