סוקרין את האילן בסקרא. וטוענין אותו באבנים. ועודרין תחת הגפנים. והמקשקש בזיתים אם להברות את האילן אסור. ואם לסתום את הפצימים מותר. והוא שמותר לעשות אלו הפעולות, לסקור את האילן בסקרא ולטעון אותו באבנים, אפילו* באילן שהוא משיר פירותיו, שעושה כן, לסוקרו בסקרא, כדי להודיע צערו לרבים ורבים יבקשו עליו רחמים, וטוענו באבנים, כדי שיכחש חילו ולא ישיר את פירותיו,* שהשרת הפירות באה לו ע"י לחותו ושומנו. והוא הדין שמותר לעשות לפי זה רפואות אחרות, בין בדרך הטבע בין בדרך הסגולה, להעמיד את הפירות באילן, שלא ישורו.* אבל אסור לעשות פעולות אפילו בדרך סגולה כדי שיעשה האילן פירות, כגון לתלות בו פתקי קמיעות לסגולה שיוציא פירות, אע"פ שאין הפעולה מועלת כלל ע"פ דרך הטבע, מ"מ מאחר שזה העושה עושה כן לתכלית הוצאת הפירות, דהוי כעבודת האילן, אסור. ולענין עידור תחת הגפנים* יש אומרים שיש שם שני מיני עידור, כמו שקשקוש שתחת הזיתים מחולק הוא לשני מינים, והעידור המותר הוא העשוי להקים את האילן על מצבו, אבל העשוי לאברויי אילנא, ולהוסיף בו שבח - זה אסור. ויש אומרים* שאסור לעדר עידור חדש שלא היה מעולם כ"א בעתיקי שכבר נחפרו מותר לחפור אם יש צורך לתקנם. ויש* אומרים שתחת הגפנים אין בו אופן האסור, מפני שכולו הוא רק לאוקמי אילנא, והעידור האסור הוא רק כשעודר בכל מרחב חכרם לא תחת הגפנים לבדם. וענין הקשקוש בזיתים, י"א* שהוא מין עידור וחפירה תחת הזיתים, ויש מי שמשמע מדבריו שהוא ענין זיבול,* שיש בו שני אופנים, אחד הוא לאברויי אילנא ואסור והשני הוא לסתומי פילי ושרי. וממקום אחר,* נראה, שהוא ענין הסרת בדין יבשין ומיני פסולת מן האילן, ואם הוא להברותו ולחזקו אסור, ואם הוא כדי שעי"ז יתקיים במה שיסתמו פצימיו, במה שהוסרה המניעה ע"י הסרת הבדין היבשין וממילא ע"י כח הצמיחה יסתמו פצימיו ויעמד במעמדו - זה שרי. ואסור * לעדור במקשאות ובמדלעות, ואפילו בבית השלחין ג"כ אסור לעדור, שלא מצינו היתר בעידור כ"א תחת הגפנים, וע"פ הדרכים שביארנו לפי הדיעות.