פול המצרי, שזרעו לזרע בששית ונגמר פריו קודם ראש השנה של שביעית, בין ירק שלו בין זרע שלו מותר בשביעית. ואם זרע לירק ונכנסה עליו שביעית, בין ירקו בין זרעו אסור כספיחי שביעית. וכן אם זרעו לזרע ולירק אסור. ולפי הדעת שנתבארה, הסוברת שאין איסור ספיחין נוהג כי אם במה שהיתה כל התחלת הגידול בשביעית עצמה, צריכין אנחנו לומר, שבין אם זרעו לזרע או לירק, אם נצמח ונתגדל בששית, כשהוא אסור איננו אסור כ"א משום פירות שביעית, שינהגו בו קדושת שביעית, אבל איסור של ספיחין אין בו. ויש אומרים שאם זרע לזרע ולירק, אם נגמר פריו בששית ונכנסה עליו שביעית, זרעו מותר כדין זרעו לזרע, וירקו אסור כדין זרע לירק, שהולכין אחר לקיטה, ואפילו איסור הירק, י"א* שאינו מן התורה, כדין פירות שביעית או משום עצם איסור ספיחין, אלא מפני מראית עין, שלא יתחלף בירק ממש או בפול המצרי שזרע אותו רק לירק.