לוף של ערב שביעית, וכן בצלים של ערב שביעית הקיצונים, פירוש הגדלים בקיץ ויבשו הרבה, שנחשב כאילו נעקרו בששית, ופואה שנגמרו לפני שביעית, מותר לעקרן בשביעית בקרדומות של מתכת, ואין בזה משום עבודת הארץ. י"א* שדוקא בקרדומות מותר לעקרן, אע"פ שהן של מתכת מ"מ יש כאן קצת שינוי, שדרך עבודת הארץ היא במרא וחצינא ובמעדר, אלא שאין זה שינוי גדול כ"כ כמו מארופות של עץ. ונראה לי, שדוקא בזה האופן של השינוי מותר, דהיינו שינוי בצורתו של הכלי, שהדרך הוא לחפור את הארץ ולעבוד אותה בכלי, שצורתו, איננה כצורת הקרדום, זה חשוב שינוי ניכר, אע"פ שהחומר הוא אותו החומר עצמו, שעושים בו את כלי העבודה בכל השנים, אין בכך כלום, ואין זה מבטל את ההיתר, הבא מתוך השינוי של צורת הכלי, אבל אם יחפור במארופות, שהן בצורה זו עצמה שדרך הוא לחפור בה בעבודת הקרקע של כל השנים, אע"פ שהוא עושה שינוי בחומר הכלי שבכל השנים היא של מתכת ועכשיו של עץ, אין שינוי זה חשוב כ"כ להתיר על ידו, שעיקר תכונת העבודה תלויה היא בצורתו של הכלי שעובד בו ולא בחומר שלו. ויש מי* שאומר, שמותר לעקור אלה הדברים המנויים כאן, שגדלו לפני שביעית ולא צמחו בשביעית כלל, בלא שום שינוי כלל, ואין בקרדומות של מתכת שינוי מדרך העבודה של כל השנה, וכשם שמותר לעקור אותן בקרדומות של מתכת כך מותר לעקרן בכל אופן שירצה. וי"א*, שאם צמחו ג"כ בשביעית נאסרו משום ספיחי שביעית, ואסור לעוקרן מפני שבעקירתו הוא מאבדן, מפני* שספיחי שביעית אסורין באכילה, וא"כ הוא מפסידן ועובר על מה שאמרה תורה לאכלה ולא להפסד.* וי"א, שע"י מה שהוא צריך לעקור אותן באותו השינוי שאמרנו, שלא הותר לו רק בקרדומות ולא בכלים המיוחדים לעקירת דברים כאלה, הוא מקלקלן ומאבדן בכך ע"י עקירתו זאת, ולא הותר לו כשצמחו ג"כ בשביעית. ויש מי שאומר* שאין שום איסור בעקירתן כשנתוספו בשביעית, אלא שצריך לנהוג בהן קדושת שביעית. י"א* שאם המינים הללו גדלים הם במקום טרשים וסלעים, מותר לעקרן בלא שום שינוי, שבמקום טרשין מותר אפילו לחרוש בשביעית במקום שנהגו לחרוש, שכיון שהמקום אינו ראוי לזרע בו, אלא שלפעמים מאליו עולה שם איזה צמח, אין כאן משום עבודת הארץ. ויש מי* שאומר, שלעולם צריך שינוי. ואפילו במקום טרשים לא הותרה העקירה כ"א ע"י איזה שינוי כמו שינוי שע"י קרדומות ולא ע"י כלי המיוחד לעבודת קרקע. י"א* שדוקא באלו הירקות אסרו לעקור בלא שינוי, וע"כ צריך לעוקרו דוקא בקרדומות אבל בשאר ירקות מותר לעוקרן בלא שינוי. ויש* מי שאומר להיפך שדוקא אלו הירקות, שדרך הוא להשהותן הרבה בקרקע ויפה להן, התירו לעקרן בשביעית, ואין הדבר נראה שמכוין בחפירתו לעבודת קרקע, שהכל יודעים שאינו מכוין אלא לפירות, ומה שהשהה את עקירתן, אע"פ שנגמרו כבר בששית עד שנכנסה שביעית, הוא משום שהשהיה הזאת יפה לירקות הללו, אבל שאר ירקות, שאין השהיה מוסיפה בהן שבח, כיון שנגמרו בששית היה צריך לעוקרן בששית, וכשהשהה אותן עד שנכנסה שביעית יאמרו שנתכוין לעבודת הארץ, ומתוך כך אסור בשאר ירקות לעקור בשביעית, ויש לומר שאין מועיל בהן שינוי.