אין נותנין מהן לא לבלן, ולא לספר, ולא לספן, ולא לשאר האומנין. אבל נותן הוא למי שדולה מים מן הבור להשקותו מים. ומותר לתן מפירות שביעית או מדמיהן לאומנין מתנת חנם. * וי"א, שאע"פ שהוא חייב להאומנים שכרן, וע"י מה שנותן להם מתנת חנם מפירות שביעית אינם תובעים ממנו את שכרן, ג"כ מותר*, דהוי כמו אכילת פירות שביעית בטובה, שמותר. ויש* מי שאומר, שכל שהוא חייב לשלם להן שכרן, וע"י מה שנתן להם מתנה זו לא יתבעו ממנו את חובם, זהו ממש פריעת חוב מפירות שביעית או מדמיהן, שאסור, ולא מהני מה שלא פירש בהדיא שהוא לשם שכרן, ואפילו במקדים המתנה קודם ההנאה, סובר שאם הוא כמערים אסור, דהיינו שנותן לו ומיד הוא נהנה ממנו, ולא הותר בזה כ"א כשהקדמת המתנה היא זמן רב קודם ההוצאה, וגם אינו מכוין ליהנות ממנו בשביל כך, אע"פ שהוא יודע שמקבל המתנה יעשה אח"כ עמו בחנם כיון דלא מכוין לזה לית לן בה. י"א* שמה שמותר לתן מפירות שביעית לבייר להשקותו, היינו דוקא שכר מה שמשקה אותו לבדו, אבל אסור לפרע שכר הבייר שמשקה את אחרים מבני העיר מפירות שביעית. וי"א* שלהשקות לאדם מותר, ואין אסור לתן שכר לבייר רק בשביל מה שהוא נותן לו מן המים לשאר תשמישיו, כמו השקאת בהמתו ומשרה וכביסה, ומרחץ. ויש מי* שנראה מדבריו, שלשתיה של בהמה מותר לתן לבייר, אבל לשאר תשמישין אסור.