היו לו צמוקין של שביעית, וכלו הענבים מן השדה, מן הגנות והפרדסים, שהן הפקר, אע"פ שעדיין יש ענבים בגפנים שבתוך החצרות, אינו אוכל מן הצמוקין, מפני ענבים אלו שבחצר, לפי שאינן מצויין לחיה, אבל אם יש ענבים קשים ביותר, שאינם נגמרין אלא בסוף השנה, הרי זה אוכל מן הצמוקין בשבילן, וכן כל כיוצא בזה. וי"א* שכל זמן שישנם גרעינים בטפיחין של חרש, שמשימין בבתים לשום בהם מאכל לפני העופות, אוכלין עליהם. ויש* מי שמפרש, שמה שאין אוכלין על סמך הענבים שישנם בגפנים שבתוך החצרות, שהוא דוקא אם עברו הבעלים ושמרו אותם לעצמן, ולא נהגו בהם תורת הפקר־לכל של שביעית, וה"ה בכל מקום שימצאו פירות כאלה מן השמור, שכידי עוברי עבירה, אין אוכלין עליהם, אבל על סמך ענבים שיש בגפנים שבחצרות, שנהגו בעליהן בהן כדין, ולא נעלו אותן בפני כל אדם, אוכלין עליהן. ויש* מי שאומר, שהלכה היא שאוכלין ג"כ על כל השמור. ויש* שמפרש, שהוא דוקא אם שמור זה הוא במחובר, אבל על השמור שבתלוש ודאי אין אוכלין עליהן.