ולא היה בו להדליק אפילו יום אחד ונעשה להם נס והדליקו ממנו ח' ימים וכו': בחיבורי יש סדר למשנה בפ' ב' דכלים מ"ב כתבתי כמה וכמה דברים בעריכות נר ומשם בארה פליאה אחת מא"א מו' הגאון יחיד בזמנו בכל החכמות זצוק"ל מה שתמה על המהרש"א בחולין. והארכתי במגילה ההיא בכמה ענינים על הראשונים ועל האחרונים בדבר טוב והיו הדברים האלו לשעשועי' בכמה בתי מדרשות כהיום הזה נתחדש אצלי את אשר נעלמה הי'. בראותי נוסח' חדשה שהביא רב אתאי נפשי חדאי במ"ש ולא היה בו להדליק אפי' יום א' ונעשה להם נס וכו' כלומר דאפי' ביום ראשון נעשה להם נס שהרי לא היה בו להדליק אפילו יום אחד ויסולק בזה השאלה ששאלו הרבה מהמפרשים וכן הב"י ז"ל בסי' תרע"א דמ"ט קבעו שמנה ימים והי' די בשבעה ימים. והנה כפי הנוסח' דאית' לפנינו (בשבת צא:) ולא הי' בו אלא להדליק יום אחד וכו'. ודאי ששאלו כהוגן שהרי ביום הראשון לא נעשה נס אמנם ע"פ נוסחת גאון יתכן היטב. ואל תתמה על החפץ להשיג שלכאורה יהי' סתיר' במ"ש גאון בעצמו לעיל ח ע"ב בד"ה ברם צריך וכו' דההוא לוגא כלומר פך קטן דאישתכח בהיכלא והוה בי' שעורא יומא חד וכו'. אך דע כי כל דבריו חיים וקיימים דודאי הפך ההוא הי' מחזיק שיעור' של יומא חד. אכן מפני שא"א שלא יבלע הכלי מעט מן השמן כדקי"ל (ב"מ מ.) דלמאה לוג שמן מנכה לו ג' למאה מה שבלע הכלים. וא"כ בשנשפך השמן מן הפך אל המנורה נחסר שיעור הבלע וזה שדקדק גאון וכתב ולא הי' בו להדליק אפי' יום אחד וכו' וע"פ דברים הללו יש לומר ג"כ דגם נוסחת גאון בבריי' דשבת הי' כדאי' לפנינו אכן לאסבורי מלת' בטעמא דקבעו שמנה ולא די בשבעה ימים כקושיות המפרשים לפנינו כתב גאון להסביר ולא הי' בו להדליק אפי' יום כלומר מחמת חסרון הבלע כדאמרן. ולכך קבעו שמנה משום דאף ביום ראשון נעשה נס: