ויומא דכפורי משום דלא אפשר למינקט תרי יומי וכו' איכא דאתי לידי סכנה וכו' בטא"ח ס"ס תרכ"ד כתב וחסידי' ואנשי מעשה באשכנז רגילין לעשות שני ימים יה"כ וכו' וא"א הרא"ש ז"ל היה מוחה בידם וכו'. כתב הב"י בשם הגהו' מיי' מה שלא נהגו כל ישראל לעשות שני ימים יה"כ כשאר ימים טובים זהו מפני הסיבה כדאמרי' בירושלמי דחלה פ"ר תמן חשין דצומא רבא תרין יומין א"ר חסדא אתם מכניסין עצמכם בספק סכנה וכו' והאריך עוד לומר [דהא דאשכחן בר"ה (כא.) רבא היה רגיל דהוה יתיב בתעניתא תרי יומין] היינו דוקא בימים ההם שהיו בני א"י מקדשין ע"פ הראיה והיו בני בבל מסופקין מתי קדשו ב"ד את החדש ומשום אותו ספק היו עושין שני ימים בכל י"ט אבל אנן דבקיאין בקיבוע דירחא ואין אנו עושין שני י"ט אלא מצד מנהג אבותינו בידינו נמצא ביה"כ שלא היה מנהג אבותינו מעולם לעשות שני ימים אין לעושין שני ימים יה"כ על מה לסמוך ע"ש [כי האריך קצת וגם מ"ש דאין להם ראיה כלל לא מדרבא ולא מהירושלמי וכו' צריך ישוב דאדרבה הירושלמי הוא לנגד ר"י הלוי ותלמידו וגם תמצא איזה שנויים ממ"ש הגהות מיי' בעצמו בסוף הלכות שביתת עשור ובין ההעתקה בב"י] ועכ"פ לידע הטעם שלא נהגו אבותינו מעולם לעשות ב' ימים יה"כ ובשאר י"ט נהגו לעשות שני ימים מחשש שמא יחזור הדבר לקלקולו כמו ששלחו ואם כן לכ"ש שהיה להם לחוש הכי ביה"כ. צא"ל דמפני הסכנה לא נהגו הכי וכדאיתא בירושלמי וכמו דאסברי' גאון לחלק בין שארי י"ט נקטינן תרי יומי וכו' דשלחו מתם וכו' ויומי דכיפורי משום דלא אפשר תרי יומי דתרין יומין ותרין לילותא כדלא אכל איכא דאתי לידי סכנה נקטינן חד יומא ולא חיישינן למילתא וכו'. וכלומר מפני תשישי כח דשכיחי טובא שא"א להם לצום שני ימים רצופים ויבאו על ידי כך לסכנה לפיכך לא גורו אבותינו דרך כלליי ביה"כ לעשותו שני ימים. ועכ"פ ממלת איכא שכתוב גאון נראה דעתו מי שידע בנפשו דבר הכי הוא שאפשר לו להתענות שני ימים יעשה וכדעת ר"י הלוי ותלמידיו ושאר גדולים ושהביא בהג"מ ובחסידים ואנשי מעשה באשכנז שהביא הטור. ושעכ"פ אין למחות בידם וכמ"ש הד"מ בשם הא"ז והנה המג"א בסיף סי' תרכ"ד שכתב האידנא דבקיאים בקביעא דירחי ואין עושין ב' ימים אלא משום מנהג א"כ כיון שאבותינו לא נהגו כן ביה"כ למה ננהוג אנחנו ע"כ. ולא כתב הכי משמיה דמרי' שכ"כ הגה"מ. וגם לא גילה טעם הוא גופ' קשי' על אבותינו למה לא נהגו ביה"כ כמו שנוהנים בשאר י"ט. והנה לטעם שכתב המג"א ששמע שלא לעשות ב' ימים יה"כ מצד ערב יה"כ. וכתב עוד ומכ"ש למנהגינו שאין מתענין בין יה"כ לסוכות ע"ש נראה דרצה ללמד זכות גם על גבורי כח עושים דבר ה'. מיהו מצד חולשת ב' טעמים הללו לא השגיחו ועשו ר"י הלוי וכל הגדולים מאמצי כח וה' בעזרם. וקוי ה' יחליפו כח ויהי' חלקי בנעימים עם העושים שני ימים: