שיעור סכין של שחיטה
(חולין דף ל) אמרו חז"ל ושחט אין ושחט אלא ומשך פי' שהשחיטה צריכה שתהיה על ידי משיכה (טור וב"י סכ"ד) ולא שידחוק הסכין על הצואר עד שיחתכו הסימנים שאז ה"ל דרסה ופסולה דאורייתא ולכן צריך שיהא הסכין ארוך כל כך שיוכל לשחוט במשיכה בלא דרסה ונבאר שיעור הסכין ואגב יתבארו קצת דיני דרסה ויתר דינים יתבארו בעזרת השם (לקמן סימן כ"ד):
השוחט בהמה או חיה יקח לכתחלה סכין אורכו כרוחב שני צווארים של הנשחט עם העור והמפרקת אפילו רוצה לשחוט בהולכה והובאה שאז יכול לשחוט הסימנים היטב ע"י משיכה וטוב שיהא אורך הסכין לא פחות מי"ד רחבי אגודל רמז ושחטתם בזה גי' י"ד והשוחט עוף נ"ל דאין צריך אפילו לכתחלה כ"א שיהא ארוך כמ"ש לקמן לענין דיעבד אבל מנהג מדינות אלו שאפילו עוף אין שוחטין לכתחלה בסכין קטן כ"א כמלא ב' צווארים דנשחט אפילו רוצה לשחוט בהולכה ובהובאה (ב"י וע"י) ומ"מ צריך ליזהר לכתחלה שלא לשחוט בסכין גדול ששוחט בו בהמות שקרוב לעשות דרסה מפני כובדו ונ"ל דבדיעבד אם ברי לו שנזהר מדרסה כשרה ואפילו לכתחלה לצורך גדול ובלבד שיזהר היטב:
לכתחלה יכוין השוחט זה לשחוט בהולכה ובהובאה אע"פ שסכין ארוך בידו בין בהמה בין עוף ובדיעבד אם שחט בהולכה או בהובאה לבד אם יש בסכין מלא אורך ב' צווארין עם העור והמפרקת דהנשחט בין בהמה או היה בין עוף שחיטתו כשרה ואם לאו שחיטתו פסולה דאורייתא דקיי"ל לרבנן דבסכין כזה מסתמא דורס הוא כדי שישחוט על ידי הולכה או הבאה לחוד. ולכן אפילו אמר ברי לי שלא דרסתי נ"ל דפסולה דאורייתא דקיי"ל לחז"ל דכה"ג דורס הוא ולאו אדעתיה:
ואם שחט ע"י הולכה והובאה בסכין קטן מנהג מדינות אלו בבהמה אם הוא כמלא צוואר עם העור והמפרקת דהנשחט מחוץ לצוואר משהו כשרה ואם לאו פסולה דאורייתא ונראה לי דכן יש לפסוק לדינא בכ"מ ואפילו בעוף שאם אינו מלא צוואר ומשהו דהנשחט פסולה דכל שאין בו כ"כ מסתמא דורס הוא רק בהפסד מרובה יש לסמוך בדיעבד באווזים ותרנגולים אפוסקים דס"ל להכשיר אפילו בפחות מכדי צוואר קצת רק שלא יהא דק ביותר שאז נוקב הוא ולא שוחט ואין זה נכנס לגדר סכין כלל ולכן בעופות הקטנים כתורים ובני יונה אע"פ שהסכין כמלא צווארו יש לחוש שאינו בגדר סכין ונוקב הוא ונראה לי דאין להכשיר אפי' דיעבד כי אם כמלא ב' צווארים דהנשחט הדק וגם בפסולי דסעיף זה לא מהני אומר ברי לי שלא דרסתי:
הא דאמרינן (לעיל סעיף ג') דבדעבד כשר בהולכה או בהבאה לחוד כשהסכין מלא ב' צווארים (תו' והרא"ש) אפילו ראה שנשחטו הסימנים קודם שעבר כל אורך הסכין כשר כיון דבשעה שהתחיל לשחוט יש בידו סכין די שחיטה בלא דרסה לא כיוון לדרוס וחידוד הסכין הוא שמיהר לשחוט (ב"י בשם ריב"ח) וכן בנתכוין לשחוט בהולכה ובהבאה בסכין קטן כמ"ש ס"ד אע"ג דנשחט בהולכה או בהבאה אחת כשר דלמה ידרוס כיון דרצונו היה להוליך ולהביא עד שישחוט:
בסכין קטן שהכשרנו (לעיל ס"ד) ע"י הולכה והבאה דוק' שאין לו עוקץ בראשו דאם יש לו פסולה שחיטתו דשמא מתוך קטנותו נשמט מהצוואר ונקב לסימנים ואפי' אמר ברי לי שלא נשמט פסולה מדרבנן כי היכא דלא לשחוט ביה זימנא אחריתי ולא מהני כריכת מטלית או תחיבת קיסם כדמהני (לעיל סימן ו' ס"ק ג' ד') גבי סכין גדול:
אם שחט ע"י הולכה או הובאה לחוד כמלא ב' צווארים והתיז כל הראש יש להטריף בבהמה או חיה כיון דהעצם קשה אין בשיעור זה לחתוך במשיכה בלא דרסה ויש לחוש דהכל נעשה בדרסה: