1
בההוא זמנא דבין וכו׳: בזמן ההוא של בין הערבים, כל אלו אלף ות״ק וצ׳ אלף רבוא הנמשכים אז, הם נקראים בעלי יללה, מחמת שנמשכים מקו וחצי דצד שמאל, שמשם נמשכים דינים, כנ״ל, וע״כ הם מיללים, כי אינם יכולים לסבול הדינים האלו. ומזמרים באותה שעה. ומריבה שורה בעולם. ושעה ההיא, היא ההתעוררות שעורר הקב״ה את יצחק, שהוא קו השמאל דז״א, והוא קם ודן את הרשעים, העוברים על דברי תורה, וז׳ נהרות אש, כנגד חג״ת נהי״מ נמשכים ויוצאים ושורים על ראשיהם של הרשעים ושלהבת גחלי אש מתעוררת מלמעלה למטה. ואז, אברהם, שה״ס החסד, שב למקומו. דהיינו שהחסד חוזר לשורשו ונעלם מן התחתונים, כש״א, ואברהם שב למקומו. והיום נפנה ורשעי גיהנם צועקים ואומרים, אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב. ובאותה שעה צריך אדם להזהר בתפלת המנחה.