1
תאנא כד בעא וכו': למדנו, כשרצה הקב"ה לברוא את העולם התחתון, כולו כעין של מעלה עשה אותו, עשה את ירושלים אמצע של כל הארץ, ומקום אחד, עליה, שנקרא ציון, שה"ס יסוד, וממקום הזה מתברכת. וממקום הזה של ציון, התחיל העולם להבנות, וממנו נבנה, ז"ש אל אלקים דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבואו, ומאיזה מקום, מציון מכלל יופי אלקים הופיע, כלומר, מציון, שהיא שלמות היופי של העולם אלקים הופיע. בוא וראה, לא נתברכה ירושלים, שהיא המלכות, אלא מציון, שהיא יסוד. וציון נתברכה מלמעלה, שהוא ז"א, והכל אחד באחד מתקשר, שז"א ומלכות, שה"ס אחד באחד, מתיחדים ע"י ציון.