1
אמר ליה ר׳ אבא וכו׳: א״ל ר״א, נפשי אויתיך בלילה אף רוחי בקרבי אשחרך, שואל נפשי בלילה היה צריך לומר. דהיינו נפשי בלילה אף רוחי בקרבי אשחרך. וכן אשחרך, ישחרך היה צריך לומר, שהרי הוא סובב על הרוח שלו. אמר לו הרי העמידוהו, שהוא כש״א, אשר בידו נפש כל חי ורוח כל.בשר איש. כלומר שנפשי ורוחי שאומר אינם כינויי עצמו, אלא שהם ב׳ האורות רוח ונפש המלובשים בגוף, כמו שמפרש והולך.