1
כתיב וזרח השמש וגו': כתוב, וזרח השמש ובא השמש וגו'. מקרא זה העמדנו. אבל וזרח השמש, היינו כשיצאו ישראל ממצרים שהשמש האיר, שהוא משה, ולא הלבנה, שהיא מלכות. ואל מקומו שואף וגו'. כי כתוב, ובא השמש, כי משה נאסף במדבר, עם שאר מתי המדבר. כיון שבא השמש, לאיזה מקום נאסף. אל מקומו, דהיינו כדי להאיר אל הלבנה. ז"ש, שואף זורח הוא שם, שאע"פ שנאסף, זורח הוא שם ודאי, כי אין הלבנה מאירה אלא מאור השמש. וזהו סוד שכתוב, הנך שוכב עם אבותיך וקם. אע"פ שתאסף הנך קם להאיר אל הלבנה. שזה הוא יהושע, כי יהושע היה מרכבה אל המלכות.