1
אלא ת״ח בשעתא וכו׳: ומשיב, אלא בוא וראה, בשעה שהקב״ה רוצה לדון את העולם ברעב, אינו מוסר דבר זה ליד הכרוז, אל המלאכים, כי כל דינים אחרים שבעולם, הכרוז מכריז עליהם עד שלא יבואו לעולם, ודין זה של רעב, לא ניתן אל הכרוז, אלא הקב״ה מכריז עליו וקורא. ז״ש כי קרא ה׳ לרעב. מעת ההיא מתמנים על העולם ממונים אחרים, בגזירת הרעב.