Sulam on Zohar, Introduction 190

קצ) יראה אתפרש לתלת וכו': היראה מפורשת לשלש בחינות, שתים מהן, אין בהן שורש כראוי, ואחת היא שורש היראה. יש אדם שירא מהקב"ה בשביל שיחיו בניו ולא ימותו, או ירא מעונש גופו או מעונש כספו, ועל כן הוא ירא אותו תמיד. נמצא, שהיראה שהוא ירא מהקב"ה, לא שם אותה לשורש כי תועלת עצמו היא השורש, והיראה היא תולדה ממנה. ויש אדם הירא מפני הקב"ה, משום שירא מעונש העולם ההוא ומעונש של הגיהנם. שתי מיני יראות האלו, דהיינו היראה מעונש עוה"ז, והיראה מעונש עוה"ב, אינן עיקר היראה ושורשה. 190. “Fear branches out into three etc.”
Fear branches out into three types, two of which do not contain a proper root, while one is the root of fear. There is a person who fears the Holy One, blessed be He, in order that his children will live and not die, or he fears a physical punishment, or a punishment that [will affect] his money, and therefore he constantly fears Him. Thus, he does not place the fear that he fears the Holy One, blessed be He, as the root, for the root is his own personal benefit, while the fear is merely a consequence of that. And there is a person who fears the Holy One, blessed be He, because he fears the punishment of that world [to come] and the punishment of Gehennom. These two kinds of fear, i. e., the fear of punishment in this world and fear of punishment in the World-to-Come, are not the essence of fear and its root.