1
וידבר וגו׳ נשא את ראש וגו׳: ר׳ אבא פתח. אשרי אדם לא יחשוב ה׳ לו עון ואין ברוחו רמיה. מקרא זה אין ראשו סופו ואין סופו ראשו. כי תחילה אומר לא יחשוב וגו׳ משמע שיש בו עון, אלא לא יחשוב לו. ולבסוף אמר, ואין ברוחו רמיה. ויש להסתכל בו. וכבר העמידוהו.
וידבר וגו׳ נשא את ראש וגו׳: ר׳ אבא פתח. אשרי אדם לא יחשוב ה׳ לו עון ואין ברוחו רמיה. מקרא זה אין ראשו סופו ואין סופו ראשו. כי תחילה אומר לא יחשוב וגו׳ משמע שיש בו עון, אלא לא יחשוב לו. ולבסוף אמר, ואין ברוחו רמיה. ויש להסתכל בו. וכבר העמידוהו.