1
[א] אמר רבי שמעון וכו׳: אר״ש, בג׳ פסוקים אלו בתחילתם, יש יוד יוד יוד, דהיינו י׳ דיברכך, י׳ דיאר, י' דישא. כולן באות להראות האמונה השלמה, ושיתברך מעתיקא, שה״ס י׳ דהויה, מי שצריך להתברך. י' י׳ י׳ ג׳ פעמים, הן, שיתברך ז״א מעתיק מכל, וג' יודין הם כנגד ג׳ קוין. כי יברכך הוא קו ימין, יאר הוא קו שמאל, ישא הוא קו האמצעי. ומשום זה, יברכך ה', הוא למעלה, לז״א שיקבל מעתיקא, וישמרך, הוא למטה. לישראל. וכן כולם (כנ״ל אות קס״ט).
2
[ב] ותנא תנא קמיה וכו׳: ולמד תנא לפני ר׳ שמעון, כל מי שמצטער בחלומו, יבא בשעה שהכהנים פורשים ידיהם, ויאמר, רבונו של עולם, אני שלך וחלומותי שלך וכו'. למה. משום שבאותה שעה נמצאים רחמים בכל העולמות, ומי שיתפלל תפלתו על צערו, מתהפך לו הדין לרחמים.