1
וביהושע דאנפוי כאנפי וכו׳: וביהושע, שפניו היה כפני הלבנה כתוב, של נעלך. שלא נפרד מאשתו אלא בזמנים ידועים, לצורך הנבואה, כי השכינה לא נשאת עמו כל כך, ולא היה ראוי לה. שכתוב, ויפל יהושע על פניו ארצה. אבל כאן כלת משה ודאי. מתנות באדם, מתנת כתוב, בלא ו׳ שהיא סימן הרבים. כי סובב על השכינה, שהיא יחידה. אשרי חלקו של משה שאדונו רצה ביקרו על כל שאר בני העולם.