1
הוד, ביה הודו וגו': אחר שביאר שלמנצח, ה"ס ספירת נצח. אומר, הוד, בו נאמר הודו לה'. צדיק, שהוא יסוד, בו נאמר, רננו צדיקים בה'. ובו, רנו ליעקב שמחה. אשר יורה על היחוד, ת"ת יסוד מלכות. כי רנו, הוא יסוד שבו רנה. יעקב, הוא ת"ת. שמחה, היא מלכות. תפארות, בו נאמר הללו אל, הללויה, הללו יה. ושם הויה. כי ת"ת נקרא הויה. בנגון ובזמר, חסד וגבורה, נגון הוא חסד, וזמר הוא גבורה. בשיר וברכה חכמה ובינה, שיר הוא חכמה, ברכה היא בינה. באשרי כתר. בתהלה, מלכות.